לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Is Who I Am Now


Learning How to Fly

Avatarכינוי:  Just Roni

בת: 35

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2015

למה למה..


למה רק איתו נוח לי כלכך להיות עירומה?


למה לא מפריע לי שהוא מסתכל על הגוף והפנים שלי כשהוא נוגע בי..?



למה רק איתו אני לא מפחדת שלהזמין אותו לבירה תיחשב הזמנה לדייט?




למה הוא היחיד שאני לא מרגישה מטומטמת לדבר איתו על דברים מטומטמים?





למה הוא היחיד שאני לא מתביישת לרדוף אחריו שימצא זמן לפגוש אותי?






למה כשאני איתו אני הבנאדם הכי רגוע בעולם? בטח לא בגלל הנשק ששוכב על המדף..







למה אני בחיים לא אהיה מסוגלת לראות בו מעבר לקשר הפשוט והמדהים שיש לנו היום?


ג'ו.

נכתב על ידי Just Roni , 21/2/2015 23:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חשיפה מרעישה


נמאס לי מחארטות.

 

ונמאס לי מפחדנים.

 

 

 

אולי אני נאיבית אבל פאק, אני אלחם עד שארית כוחותיי עבור הדברים שאני מאמינה בהם.

ואלה מכם שלא.. אל תבואו אליי בטענות כל עוד אתם יושבים בצד וממשיכים לפחד או לחיות בחוסר אמונה.

 

אני אוהבת את המדינה הזו.

אני מאמינה בה בכל ליבי כביתו של העם היהודי וביתם של ערביי ישראל והשטחים.

 

אבל לא אשב מנגד ואצפה כשסטודנט באוניברסיטה ישראלית, מוסד ממלכתי ממומן מכספי משלמי המיסים,

סטודנט למקצוע הסיעוד שהוא חלק מענף הלימוד הטהור והאנושי ביותר- הרפואה,

מפרסם (אפילו אם זה בפייסבוק ה"אישי" שלו) תכנים הקוראים למדינת ישראל "רוצחת" ו"מדינת אפרטהייד".

 

 

שיקראו לי גזענית.

שיקראו לי חסרת טאקט ומחרחרת ריב!

 

 

במקצוע הזה אין מקום ללקיחת צדדים.

אין בזה כבוד, והבחלט שאין בזה שמץ של אתיקה.

 

 

 

 

ושאקולל אם לא אעשה כל שביכולתי כדי שזה יפסק.

 

ג'ואי.

 

*אני מבקשת להימנע מתגובות פוליטיות על הפוסט הזה, זו ממש לא המטרה. הפואנטה פה היא בעיקר האתיקה המקצועית.

נכתב על ידי Just Roni , 20/2/2015 23:00  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Valentine's Miracle


כבר כמה חודשים שהוא לא יוצא לי מהראש..

אפילו באוטובוס בדרך לריק, אני שומעת בלופ את אותו השיר ששמעתי כשנפגשנו בתחנה לנסוע יחד באוטובוס למבחן באנטומיה.

חושבת, מה כבר יקרה אם אשלח הודעה ואומר לו שהוא מוצא חן בעיניי?

אבל אם אני מוצאת חן בעיניו, הוא כבר היה אומר משהו, לא? אולי כן, אולי לא..

וגם אם משהו היה קורה בינינו, אנחנו ביחד בקבוצת לימוד ככ מגובשת, ואם זה לא ילך אז.. למה להרוס?

 

אתמול בלילה קרה משהו שגרם לי להבין שאני לא באמת מקשיבה לעצמי.

לא משנה מה קרה, אבל תוך כדי ההתרחשויות השונות הבנתי שאני לא איפה שהייתי עד לא מזמן.

עברתי תקופה ארוכה, מפרכת אפילו, של להכיר את עצמי מחדש ולהפוך לאישה בטוחה בעצמה שיודעת מה היא רוצה.

אז אולי אני לא לגמרי יודעת מה אני רוצה (ובמקרה אני גם מעדיפה את זה ככה, כשהכל פתוח),

אבל כשיש לי כיוון.. הגיע הזמן שאפסיק לוותר עליו רק כי נדמה לי שאני לא מוכנה לזה.

אני כן מוכנה, הכי מוכנה שאפשר להיות.

 

 

מוצ"ש, 19:28 :

 

" טוב קרה לי עכשיו משהו קצת לא שגרתי

שגרם לי להחליט להפסיק להיות מטומטמת לדקה או שתיים

אז, ברוח ולנטיינס..

I like you.

 

זהו. מקסימום יצאתי קצת פתטית.

בקטנה. "

 

 

19:31 :

 

"I like you too beautiful"

 

 

 


 

ג'ו.

נכתב על ידי Just Roni , 15/2/2015 11:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

14,706
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust Roni אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just Roni ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)