ראיתי את הביטוי הזה לא מזמן בפייסבוק. "פמינאציות".
עכשיו, עזבו את זה שהרשת מזמן איבדה את זה מבחינת כבוד לבני אדם ונימוס בסיסי, אוקיי?
יש פה משהו הרבה יותר עמוק מזה.
היחס בין גברים לנשים בדור שלנו, כמו שאר הדברים בדור שלנו, השתבש לחלוטין.
אמהות מלמדות את בניהן לא להרים אצבע, ואותם בנים גדלים ויוצאים לחפש מערכת יחסים עם אמא שניה.
אתם יודעים, אחת כזו שתבשל, תכבס, תנקה, תטפל בילדים, וגם תצא לעבודה כל בוקר כי בכל זאת הם לא יכולים לפרנס לבד.
לעומת זאת, אותן אמהות מלמדות את בנותיהן לצאת לעצמאות משלהן, לדעת לעשות הכל בבית וגם לשאוף לקריירה משגשגת.
הרי, אנחנו הנשים צריכות להוכיח, שלא סתם איפשרה לנו הפטריארכיה להיכנס למעגל העבודה.
כשאני אומרת אמהות, אני לא מדברת רק על אמהות. אני מדברת על חברה שלמה.
חברה שמלמדת שבחורה צריכה לשאוף גבוה, אך מקדשת דוגמניות עירומות על שלטי חוצות.
חברה שמנסה לחנך להסרת התגיות והגזענות, אבל מגיל אפס יוצרת הבדלה בין המין הנשי לבין המין הגברי.
פאק, אפילו צמידי הזיהוי של התינוקות בחדרי הלידה מחולקים לצבעי ורוד וכחול, על פי מין הילוד.
אז למה בכל זאת בחרתי להגיד אמהות?
כי רוב הגברים גם לא משתתפים, לא בתחזוקת הבית ולא במלאכת חינוך ילדיהם.
כן, רוב. מצטערת אם מישהו נעלב, אבל אלה העובדות.
תפתחו סטנדאפ ביוטיוב, 90% שתשמעו גבר שמתלונן על התלונות של אשתו עליו.
שבו להאזין לשיחה של חבורת גברים בני גילי שאינם רווקים, רוב הסיכויים שבשלב מסוים תשמעו בדיוק את אותו הדבר, רק בפחות מצחיק.
ועוד סיבה- שטפו לכולנו את המוח.
איך אפשר לצפות מגבר שהתחנך שאינו צריך לעשות דבר עבור עצמו ובטח שלא עבור אחרים ובטח ובטח שלא עבור "האישה",
שידע מתי צריך לקפל כביסה ואיך בדיוק לשטוף את הרצפה בלי להשאיר סימנים?
המשפט הזה נכתב בציניות כמובן.
כוונתי היא שה"חברה" (שם כללי לקבוצה נסתרת שלא באמת קיימת, ה"חברה" היא אנחנו, ההורים שלנו, הילדים שלנו, התקשורת שבסיבנו..),
משרישה בנו את הבדלי המגדר הללו.
למה?
כי כסף.
כל הבנות הצעירות שצופות באשלי-בקשי-שמקשי ורצות לשים מייקאפ - כסף.
כל הילדות שכבר לא צריכות לדחוף טישו לחזיה כי יש חזיות מרופדות לבנות 10 - כסף.
כל הנערות שמקיאות כי הן רוצות רווח ברגליים כמו בר רפאלי - כן, גם כסף. כי כולכם קונים את המותגים שלה.
וכל הנערים..
כל ה"זיינים" שמשפילים נערות צעירות על אהבתן לסקס והצורך שלהן במגע - גם זה כסף. משחקי וידאו, סרטים,
כל מציאות מדומה או לא-מדומה שגורמת לכם להרגיש כמו גבר גבר. כסף.
כל הגברברים שמתהדרים בשרירים בחוף הים אך נגעלים לראות אישה מניקה - גם על זה משלמים. אתם צרכנים של תרבות פורנו ודוגמנות,
שמשתמשת בגופן של נשים כדי למכור למכור למכור. לכם.
אנחנו צרכנים של שוביניזם, ולכן אנחנו ה"חברה" שמאפשרת את השתרשותו.
אנחנו דור שגדל באמצע, בין התרבות הערבית המיושנת של ההורים שלנו שבה האישה היא רכושו של הגבר,
או בין התרבות המזרח-אירופאית שבה נשים היו מגדלות ילדים ובעלים כאחד,
לבין התרבות ה"משוחררת" של היום, הדוחפת את כולנו "להגשים את עצמנו" אך לא באמת מלמדת אותנו איך עושים את הכל ביחד.
שלא נדבר אפילו על בעלי העסקים והתאגידים, הדוחפים את כולנו לתת יותר שעות עבודה בפחות אחוזי תשלום.
אנחנו לומדים שצריך להספיק להשיג הכל- חינוך טוב, קריירה, סקס, חוויות, טיסות לחו"ל, זוגיות, רכב, דירה, בגדים יפים, אוכל טוב, עצמאות כלכלית...
אבל זה לא באמת אפשרי.
ועוד יותר בלתי אפשרי, זה להצליח לנהל חלק גדול מהדברים הללו ביחד, כזוג שווים, כשהעול אינו באמת מתחלק באופן שווה.
נכון, אישה היא לא גבר וגבר הוא לא אישה, ויש בינינו המון הדבלים פיזיולוגיים, הורמונליים, מנטליים, נפשיים וכו'.
נשים למשל נוטות להיות "טובות יותר" באסתטיקה וניקיון (יש שיגידו שזה נרכש, אך לא הוכח הדבר).
גברים נוטים להיות "טובים יותר" בעבודות טכניות (אותה הערה הנ"ל תקפה גם כאן).
נשים מתחברות טוב יותר לילדים שלהן, גברים יותר זקוקים לתחושת החופש שלהם... אני יכולה להמשיך עד מחר.
כן, יש בינינו הבדלים, אם הם נרכשים או גנטיים או מבוססי מגדר מכל בחינה אחרת.
אבל בעידן של רשתות חברתיות ופתיחות מחשבתית שלא נראתה כמותה בעברו של המין האנושי,
קשה לי להאמין שזה תירוץ מספק.
גברים,
אתם לא עושים לנו טובה שאתם "עוזרים" לנו, ואנחנו לא עושות לכם טובה שאנחנו מגדלות את ילדיכם.
כולנו לוקחים חלק במלאכה שבסופו של דבר אנחנו בחרנו להפוך אותה לחלק מחיינו.
אז תעשו טובה, תרדו מהמונחים הזולים האלה,
"פמינאצית", "שרמוטה", "זונה", ומיני קללות אחרות, לנשים שלא תואמות את התבניות שלכם.
אני רוצה לנהל קריירה בלי לפחד שלא יהיה מי שיטפל בילדיי כשאני בעבודה.
אני רוצה ללמוד ולהשכיל בלי לפחד שיום אחד איאלץ לוותר על כך עבור עתידה של משפחתי.
אני רוצה להנות מסקס בלי שיקראו לי זונה, גם אם אני מזדיינת עם כולם.
אני רוצה שהצורה שבה גברים ידברו על סקס לא תהפוך את האישה לפסיבית ופתטית;
"הבאתי בה", "עשיתי לה", "זיינתי אותה", "השכבתי אותה", "חוררתי אותה" והרשימה עוד ארוכה.
אני רוצה להפסיק לראות בתקשורת עדויות של נאנסות שאומרות שהן ביקשו את זה או פשוט לא אמרו לא.
אני רוצה לדבר על העצמה נשית בלי שיקראו לי "פמינאצית" או "שונאת גברים",
כי העצמת נשים לא באה על חשבונו של המין הגברי.
ואולי בעצם, אתם אלה שזקוקים להעצמה, גברים יקרים.
אולי אתם אלה שצריכים ללמוד שאפשר לשלב בין כל רבדי החיים בלי לאבד את האיזון, אם רק רוצים.
אולי תפסיקו להגיד לנו כמה אנחנו "מדהימות" ביכולת הנתינה האינסופית שלנו, ועל ידי כך לדאוג שנמשיך במלאכה,
ותהיו גם אתם מדהימים.
רוני,
פמיניסטית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni