אמנם לא יוצא לי להגיע המון למרכז לאחרונה בשל העומס בעבודה
(נכון, מזמן לא עדכנתי בנושא, אז בקצרה- אני CO-מנהלת קייטנה באותו גן שבו אני עובדת, למשך החודשיים הקרובים),
אבל אני חייבת לציין שבפעמים שכן יוצא לי להגיע, אף פעם לא משעמם.
בביקור האחרון שלי במרכז (לפני..חודש?) הגעתי קודם כל לתל אביב,
ואחרי מקלחת מרעננת התלבשתי יפה ויצאתי במונית לכיוון מגדל משרדים כלשהו.
חיכיתי וחיכיתי. וחיכיתי.
ואז הוא הגיע רועי והפתיע אותי בטי-שירט ושקית עם כמה בקבוקי בירה.
אין כמו לזרום עם הלא-צפוי ביותר.
ישבנו בגן קטן ושקט והעברנו שיחה כלכך נעימה שלא הבנתי איך לעזאזל הבחור הזה עוד רווק (כלומר, מבחירה, נכון. אבל איך!??).
בחיים לא סיימתי אפילו בקבוק של קולה, אז הופתעתי מעצמי שהצלחתי לסיים את הבירה ואפילו לא בכוח.
אני לא שותה כמעט בכלל אז כבר באמצע הבקבוק קצת הסתובב לי הראש, ולא הבנתי איך יכול להיות שאנחנו עדיין מדברים בכלל.
עלינו למשרד, אני אפילו לא זוכרת באיזו קומה ירדנו מהמעלית אבל את המסדרון זיהיתי מתמונה שהוא שלח לי פעם.
כרגיל, ביישנית מדי בשביל ליזום, כבר פחדתי שהוא באמת מתכוון ללכת (ובכל זאת, כלכך מרענן לפגוש בחור שלא לחוץ על סקס).
ישבתי על הכסא במשרד, מסתובבת לעצמי ועוצמת עיניים עם הפנים לתקרה.. "מה זהו? ככה? הולכים?".. that's all I had to say.
הוא שאל משהו ורק הנהנתי בעיניים עצומות.. כלכך רציתי להגיד את זה, לצעוק את זה, אבל מילים כאלה אף פעם לא יוצאות לי מהגרון..
למזלי זה הספיק. הפעם.
הוא דרש שאפשוט את החולצה השקופה והחזיה השחורה.
לא היתה לי שום סיבה לענות. אני ילדה גדולה, אני יודעת מה קורה עכשיו.
בשלב הבא מצאתי את עצמי שכובה על השולחן בין מסך מחשב לטלפון, כשמאחוריי הנוף המדהים שמחלון הקומה ה..כמה?
הטלפון לא הפסיק להרעיש (בחיי שלא התכוונתי להיתקל בו) ואני רק הצטערתי שאנחנו לא יכולים לעשות קצת יותר רעש.
אוקיי, הרבה יותר.
נפרדנו מול הבניין ומשהו בחיוך שלו עשה לי הרגשה נעימה.
כשחשבתי עליו מאוחר יותר הבחנתי שלא היתה חסרה לי בכלל האגרסיביות שלה ציפיתי ממנו,
והתחשק לי לחזור לחיבוק ואולי לסיבוב שני.
לא הפעם.
למחרת הגעתי לראשל"צ, ואחרי מני-פדי ארוך ומפנק עם החברה המאגניבה שלי
(
)
הגעתי לקניון,
שם דקה לפני שהתעלפתי מהחום והעייפות, אכלתי צהריים עם ג'ק וקטי המקסימים.
מאוחר יותר הגענו לדירה של ג'ק ופגשנו את בלה ואניה הצלמות.
העברתי שעות על עקבים, בתחתונים ובמחוך, ובקשירות שונות ומשונות, בסשן צילומים מעייף (אך פורה).
נרדמתי עם החבלים עוד לגופי וכשהתעוררתי כבר התחלנו כולנו (חוץ מבלה, שחזרה הביתה) להתארגן ליציאה.
הגענו לדאנג'ן ובלי לחשוב פעמיים קפצתי ביחד עם אניה לתוך הכלוב שעל הבמה.
אניה פרשה די מהר אבל זה לא הפריע לי..
הייתי שם מעל שעתיים ברצף, כשאניה והבאונסר הענק דואגים לי מדי פעם לאספקת מים.
כשיצאתי בקושי יכלתי ללכת, לא עניין אותי כלום חוץ מלנחות על המיטה הגדולה של ג'ק ולהתעלף, וזה בדיוק מה שעשיתי.
כמובן שבבוקר (או שזה היה צהריים כבר?) ג'ק דאג לעייף אותי עוד קצת.
אחרי מקלחת ג'ק קפץ להביא לנו אוכל ואני (ניט פריק שכמותי) שטפתי את הרצפה וסידרתי קצת את הדירה (רק קצת!)
פתחנו את הספה בסלון, התפנקנו על סרט (Frozen. האמת? מאכזב לדעת שזה של דיסני) שגרם לי לחשוב קצת על רועי (הוא יודע למה),
ואז סתם התפנקנו :)
נסעתי הביתה ובבוקר למחרת בקושי הצלחתי לזוז.
ככה יודעים שהיה לך סופ"ש ממוצה עד תום, מסתבר.
וככה ;)
ג'ואי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Roni
