ביום שישי האחרון חברה טובה שלי שלחה תמונה של היד שלה עם טבעת,
טבעת מהסוג שמשובץ ביהלומים ועונדים על אצבע ספציפית אחת,
טבעת שהיא לא הייתה אמורה לקבל עכשיו אחרי 3 חודשים של זוגיות.
השוק שתפס אותי היה בלתי ניתן לתיאור,
בחיי שלא האמנתי שזה אפשרי.
אחרי פריקת עצבים עם ההורים ובטלפון עם חברה ונסיונות להבין מה לעזאזל קרה פה
הדעה הרווחת בקרב כולם היא שצריך לאחל מזל טוב ולתמוך,
אבל איך אפשר?
הם מכירים רק 3 חודשים והם בשלב ה"ירח דבש" של הקשר, הכל טוב, יפה, מקסים ודביק עדיין,
ואני לא פגשתי עוד את המיועד והוא לא עושה סימנים חיוביים שהוא מעוניין לפגוש אותנו, החברות.
דיברתי איתה בטלפון והיא הסבירה לי שהיא שלמה עם זה (כן, בסדר)
שניהם הרגישו שזה זה מהרגע הראשון וזה רק היה עניין של זמן (זמן זה כסף, סתם לא במקרה הזה זמן זה סתם מרכיב קריטי)
הבחור החליט שהוא רוצה להפוך אותה לשלו ולהצהיר ברשמיות על מחויבות, שחלילה גבר אחר לא יקח אותה
אז הוא השתין מסביבה טריטוריה, אהה סליחה הוא שם לה טבעת על האצבע...
לא מצליחה להבין את ההתנהלות הפרימיטיבית הזאת, אתה כל כך חסר בטחון בקשר שלכם שבלי טבעת על היד לא הייתם מצליחים לשרוד כזוג מונוגמי ומאושר לכל דבר??
אז הוא את שלו עשה ואמר והציב אותה בפני מצב בלתי אפשרי והיא אמרה לו כן!
כזאת תמימה ומאוהבת שרציונליות זה כבר ממנה והלאה
את הנעשה אין להשיב, בעצם זה ממש לא נכון
טרחנו להחדיר לה לראש בינתיים שהטבעת הזאת לא אומרת כלום במקרה שהיא תרגיש שזה לא נכון לה, שתדע שיש לה את הדלת הזאת לצאת החוצה מהקשר בהמשך הדרך, נותר לנו רק לקוות שהיא תפנים את זה ותשקול כל צעד ושעל עכשיו.
מזל שלפחות היא מודעת לזה שלא ישר מתכננים חתונה והיא צריכה לחכות עוד שנה לפחות (עם תקווה שלי ושל אמא שלה ליותר מזה)...
אז יש לי זמן לעשות דיאטה, לחסוך כסף להוצאות הבלתי נגמרות ובעיקר להאמין שהשכל אצלה יתחיל לעבוד קצת במקום הרגש
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
