בחמישי הייתי בכנס הכנה לתגלית,
אחרי הסברה כללית על הארגון שלוותה במצגת מושקעת, התחלקנו לקבוצות לפי החברות המדריכות אליהן כל אחד משתייך.
כדי לשבור את הקרח בין כולנו ולשחרר את האווירה
כל אחד סיפר על עצמו פרטים יבשים (שם, גיל, מקום מגורים, מה אני עושה בחיים) ולסיום כל אחד היה צריך לחשוף שריטה אחת שיש לו.
מגוון השריטות שהתגלה בשיחה הזאת היה רב, מפתיע ונע בין בנאלי להזוי למדי:
-אני לא אוכל בצל
-אחר לא אוכל עשבי תיבול
-חייב שהווליום באוטו יהיה על מספר זוגי
-אני חייב לנצח (תוך סיפור הדגמה על כך שהוא לימד את בת דודה שלו בת החמש לשחק שש בש והיה חייב לנצח גם אותה)
-מישהי שקמה כל בוקר וחייבת לכתוב את החלומות שלה אחרת היא מרגישה כל היום לא בסדר
-קצין שלא יכול ללכת לישון אם יש לו כלים בכיור, וחייב להציע את המיטה לפני שהוא יוצא מהבית בבוקר
-מישהי שבמדרכות עם אבנים משולבות הולכת רק על הלבן
-אחד שהתמכר לשלוח לוטו
ועוד שאני כבר לא זוכרת
פתאום הבנתי שהשריטה שלי עם מרקמים של אוכל היא לא כזאת חריגה ויוצאת דופן ובסך הכל הכללי אני די "רגילה"
אז מה אם אני לא מסוגלת לאכול בביצה קשה את הלבן :)