רק לפרוק

את האפור העוטף הזה בחוץ.

סגרתי את הפייסבוק, חסמתי את כולם, והשתלט עלי השקט. הזמן הפנוי, כל כך הרבה זמן. זו פשוט התמכרות רעה. נגמלתי באחת.

ואוטו חדש, עבודה חדשה, חיים חדשים ושקטים לי.

אבל אותו בית מוכר ואוהב.

רק טוב עומד לקרות. רק טוב לכולנו.

אני אמשיך לדאוג, להתנדב, להאכיל אותם. אבל לא צריכה לתת דין לאף אחד. רק שקט.

התחלתי לסדר את הבית. הנה, תראה אותי - אפילו אני קצת מתבגרת.

.........

התחלתי פסיכולוגית והפסקתי. לא בטוח שצריך, כן בטוח שאני לא רוצה להתחייב לזה מדי שבוע, להתעסקות המיוסרת בעצמי.

אולי אחזור כשיתחיל הלחץ בעבודה.

ויש לי עוד שבוע שלם לטייל ולחיות, לפני שאתחיל. אבל אין לי צורך עיקש לנסוע רחוק מדי.

השלווה כבר כאן ממילא, אולי אסע קרוב.