FROZEN ~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 11/2008
נצמדנו ההרגשה הקשה הזו, שאם פעם הייתי יודע להביע את הרגש פתאם זה כבר הרבה יותר קשה. אני יודע, זה לא יכול להיעלם לגמריי, אבל קשה לי שאני כבר לא יכול לכתוב כמו בעבר.
התגייסת. נעלמת לי. זה קרה יום בהיר אחד, שפתאם לא דברנו כל היום. כל השיחות והסמסים שהיו עוברים בנינו ביום, הידיעה שאם אני מתקשר אני בטוח אשמע את קולך הנעים, כל זה נעלם. התפוגג.
וזה קשה, זה קשה לי כל כך. אני מנסה לא לבכות ולומר כמה שאני מתגעגע, כי אני יודע קטנה שלי, אני יודע שאת צריכה תמיכה. אז אני עובד כמו משוגע כדי שהזמן יחלוף, אבל כמה אירוני, לצערי את לא יוצאת לי מהראש.
פרקלס קטנה... כמה שקשה לי לדעת שאת סוגרת השבוע. כמה שקשה לי לדמיין יום שישי מבלי שהיד שלי רדומה אחרי שישנת עליה כל הלילה. לדמיין יום שבת מבלי להתעורר על החזה שלך. כמה בא לי להיות צמוד אליך... עכשיו, תמיד..
אני אוהב, מתגעגע.. ומחכה. מחכה רק לך..... קטנה.
| |
|