FROZEN
~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 1/2009
מיתר של צרורות
אני בוהה בקטל, מאחל שהשמש לא תזרח שוב
חי יום נוסף תחת מסכה.
ההרגשה הזו מבסרת רעות, השאיל לי אומץ לעמוד ולהלחם.
טווח הלחימה גובר וממשיך, הם חייבים להיות חזקים כדי להתמודד מולי.
צועד על אדמתם אליה אינני שייך, אלפי חיילים אינם טועים.
זה לא משעשע כמו שזה היה בפעם שעברה שצעדתי כאן
רחוק מהבית נלחם את מלחמתך
כמה פה מתים מפחד, אחרים סתם נהנים להרוג
ואני נאלצתי להרוג אימא בפניי בנה היחיד.
הייתי מוותר על לחלום בכדי שזה לא יחזור אלי.
נלחם למען הכבוד, נלחם על חיי
מתפלל אליך שאיננו טועים.
למרות שנצחנו אני עדיין עלול להפסיד- עד שאחזור הביתה, אליה.
אני רואה את אימנו מלאה בדמעות, גדלנו מהר. לאן השנים הלכו?
הזכרונות לא יאפשרו לי לבכות, אלא אם אחזור הלילה.
המוני חיילים בצד השני, ואני לוקח את חייהם כדי שלא יקחו את שלי
כבר מפחד לצאת מפה בחיים, כל מה שאני יודע הוא להרוג.
אף אחד לא אומר לי את כל הסיבות שאנו כאן, יש לי את הנשק אז אין ממה לפחד.
יום אחר, חיים אחרים, אבל לא דבר אחד להראות.
בוהים בקטל, מתפללים שהשמש לא תזרח שוב לעולם,
חיים יום נוסף תחת מסכה.
ההרגשה הזו מבסרת רעות, השאיל לנו אומץ לעמוד ולהלחם.
מתבונן בזעקות המוות אשר עולים מן האדמה, תוהה האם אני עדיין חי
דם זר על ידי, יורה בכל מה שניתן
לא היו לילות שקטים כאשר ראיתי את כל אחיי נהרגים.
חיסלתי להם את כל התוכניות מבלי לחשוב על עצמי.
אני הולך בעיר לבדי, זיכרונות שצדים אותי עוברים בראש
רוצח צועד בדרכים הלילה.
סלח לי על כל פשעיי.
אל תשכח שהייתי כה צעיר, נלחמתי בפחד
בשמך הגדול מכולם וארצי הקטנה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trickster