FROZEN ~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 6/2009
קרעים האוכל שלה הרבה יותר טוב, יותר מגרה. כשאני מגיע הביתה ורואה שוב את המטבח מבריק מכסף רצפה נוצצת מדיפה ריח שמסוגל לרפא פצעים ואת יושבת על השולחן הענק מצידו האחד- מרחק שישה מטרים מהצד שלי. מתחת לפלטה, על צלחת פס זהב מונחת הארוחה האהובה עליך. לב אדם שפעם עד לפני שעה. הצלחת מכוסה בדם שעדיין טרי ויין אדום ממלא עד חצי כוס זכוכית מבריקה.
הואכל שלה מטריד, הוא הרסני בדיוק כמוהה. כשאני יוצא מהבית ומגיע לשכונה קטנה וצנועה שבה את חיה מטבח עם מלא כלים בכיור ורצפה עם שלולית מים מהשיש המטונף. ואת מחייכת בשולחן זוגי שלא זרקת רק כי אני אוהב את צבעו האדמדם יושבת כיסא צמוד אלי ומגישה לי לאכול את כנפיי המלאך שלך- הדבר היחיד שנשאר לך. ועם כנף אחת וחיוך מלא חיים כל מה שאת רוצה, זה הודאה שאני מאושר. מזכירה לי בלי מילים איך כשהיינו ילדים רציתי להציל אותך- ואיך עכשיו זה שאת מצילה אותי.
| |
|