FROZEN ~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 12/2009
חורף שחור, גשם חותך יד מצולקת, עברה כל כך הרבה בחייה.
סיוטים נוראיים. כאלו שהעולם לא ראה, לא חשב שקיימים.
כמה עבר לו ילד קטן בעולם כל כך גדול.
עצמות שבורות, ברכיים סדוקות
שתי דקירות עד היום, כאבים שלא נתפסים.
גב תפוס וצלעות שהתפרקו,
עור מחוספס ופצוע, שרירים שהתנוונו.
תופס קורבן בריחוף מאפיל מעליו.
גלימה שחורה מלטפת ומקפיאה על הכתף השמאלית,
פנים שחורות מכוסות בברדס שמסתיר אותן בצורה הכי אפלה שיש.
יד שנראת של מישהו שאינו בחיים יותר, ארבע אצבעות כחולות, ארוכות ומתות.
ציפורניים מחודדות וארוכות יחסית מדממות דם צהב.
במבט ראשון הקיפאון משתלט והפחד בועט בלב כל כך חזק,
ללא ספק הדמות המפחידה ביותר שקיימת.
ואז, בלי מילים, כאילו הדבר דמוי שד הזה משדר לי לתוך הראש מי הוא.
הפחד דועך,
הכאב נעלם,
חיוך מתגרה...
אינני מפחד מהמוות, שיתקוף אותי בכל כוחותיו.
אינני מפחד מכאב, שישסף בי את כוחו הגדול.
וכך כמו שהעניק אותה, לקח את נשמתי 'הגדול מכולם'.
בלי כאב, בלי פחד... אומרים שאתה כל יכול, אבל להפחיד אותי אתה לא תצליח לעולם.
| |
|