עברתי קצת על הארכיון (הדיי מרשים אם אפשר להגיד) של הבלוג וקראתי דברים שכבר שכחתי שכתבתי...
קראתי דברים שבחיים לא הייתי מאמין שאני כתבתי. חלקם יפים, חלקם מביכים.
ואני חושב על זה היום... אני אותו הבנאדם בדיוק.
לא השתנתי ולא במעט.
התלונות של פרקלס ושל יובלי עליי היו על אותם הנושאים ברמת העיקרון, ההורים שלי כועסים עליי מאותן סיבות, של לי בדיוק את אותם החברים..
חוץ מעבודה, או בעצם כמה עבודות, לא השתנה דבר.
עצוב לי לחזור אחורה ולראות שכל הקבועים שקראו והגיבו פה נעלמו לי בדרך עקב הזנחה מצידי, וחורה לי על כך מאד.
אני שוקל לסגור את הבלוג באופן סופית אבל באמת שכשאני שם לב מה אני אומר אני מתחיל לצחוק על עצמי.
כייף לי פה ואני מבקר פה כל יום. אפילו כשאני לא כותב שבועות ארוכים...
אני מתגעגע למקום הזה ולתגובות שלכם שתמיד תמכו, עודדו וטענו שיש לי את הכישרון המתאים להפעיל בלוג כמו זה.
אז תודה לכולם קוראים ומגיבים יקרים, אלו שהיו ואינם.. ואלו שעדיין כאן, מידי פעם.
ותודה גם לישראבלוג. הריי שבזכותכם הכרתי אנשים נפלאים וגיליתי כתיבה שלא הייתי חושב שאני יכול להוציא.
אז בשעה מאוחרת או מוקדמת זו, אתם תחליטו. נשאר לי רק להזיז את הכובע צמר עוד קצת מעל הפוני, לקרוץ אל המסך
ולשלוח אל כולכם, כמו שיובלי אומרת; חיבוק וירטואלי 
.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trickster