"תהיה שלי."
"בבקשה תהיה שלי."
"אולי תהיה שלי?"
"טוב נו, לא חבר שלי... מישהו שאני בקטע לא ברור איתו ;)"
"אולי בכל זאת תהיה שלי?"
"סופסוף הוא שלי."
"הבחור שלי."
"חתיך שלי."
"החבר שלי."
כמה פעמים אמרת את כל אלו? כמה פעמים חיכית לקרוא לי ככה?
את ממש שכנעת אותי לתוך הקשר הזה ועכשיו פתאם בלי שום סיבה אמיתית
"אני מרגישה שזה מתקדם מהר מידי."
באמת? שניה, אני מוחא לך כפיים. איך עלית על זה?
אהה כן... כנראה כי זה היה הטיעון שלי!
אבל כשאת מעליי, אני חצי 'בתוכך' ואת אומרת לי בקול שעומד לבכות:
"סוייר, אולי בכל זאת תהיה שלי?"
לא הרשתי לעצמי להגיד לך לא. אבל מאחוריי החיבוק הארוך ההוא שהבאת לי, עקמתי את הפה.
כמובן שלא נתתי לך לראות את זה, יש לי מילה ברזל. לא, פלטינה.
אז הסכמתי שנהיה זוג- למרות שאמרתי לך בדייט הראשון שאני לא יודע עדיין מה אני מרגיש לקודמת.
עשינו כאילו הכל טוב ויפה למרות שהיו קצת ויכוחים ויותר אי-הבנות למיניהן, אבל היה דיי נחמד.
עם כל יום שעבר נהנתי יותר לדבר איתך ועוד יותר רציתי לראות אותך...
אני לא ארחיק לכת להגיד שהתחלתי להרגיש דברים, אבל זה כי אני לא אומר הרבה.
אבל למרות שאני לא אוהב לחשוף יותר מידי- הראתי לך כמה אני נהנה איתך.
והיה לי מאד קשה שתדעי.
היה לי קשה בגלל ההפרש גילאים,
היה לי קשה כי היית ממש ילדותית לפעמים,
היה לי קשה להתחיל קשר חדש אחרי כלכך הרבה זמן
והיה לי גם קשה כי אני עדיין חושב על יובלי המון.
ולמרות כל אלו ועוד, באמת שכשדברתי איתך וכשהייתי איתך לא חשבתי על שום דבר ועל אף אחת אחרת.
כל מה שאמרתי לך התכוונתי, מעולם לא שיקרתי לך...
גם כשרציתי שיהיה משהו בהתחלה- לא העזתי להסתיר ממך רגשות שעדיין קיימים בי.
אני לא שיקרתי לך מעולם. לא הסתרתי כלום.
התקשרת בבקר להגיד שהשתכרת, אני גם לא הייתי בדיוק הכי פיכח ובדיוק הלכתי לישון שעה לפני.
אז בקשתי שנדבר אחרי זה ואיכשהו הצלחתי לחזור לישון, מה שמוכיח כמה הייתי עייף.
כשהתעוררתי הייתה עוד שיחה שלא נענתה ממך וחזרתי אליך.
בקשתי שתבואי למחשב שנוכל לדבר בסקייפ כמו שאנחנו עושים תמיד תוך כדי משחק ושמיעת שירים יחד ואולי קצת שתראי לי אותך במצלמה
אבל כרגיל, את חייבת להביא עלינו עוד צרות. וכרגיל, זה חייב להיות בתשובה הכי דפוקה שיש:
"אני אבוא עוד כמה דקות, אבל אני רוצה להגיד לך משהו קודם..."
אז מזל שתבואי עוד כמה דק', כי זה בטוח מה שאני ארצה אחרי שאת שכנעת אותי להיות חבר שלך ואז השתמשת בטיעון שלי בשביל ללכת.
את באמת מתוקה, אבל את עדיין ילדה.
את צריכה את החבר בן 18 האימו הזה שכשתגידי לו שמישהו פגע בך ואת רוצה 'לפגוע בעצמך' אז הוא ינסה לעצור אותך בצורה הכי דרמטית שיש.
לא כמו שאני עשיתי כשעניתי לך באדישות שזה הדבר הכי ילדותי ודבילי שמישהו יכול לעשות...
העניין הוא שאת מאד מזכירה לי את עצמי, אבל לפני 6 או 7 שנים, כשהייתי ילד כמוך.
את ילדה מקסימה גשם, אבל זה בדיוק מה שאת- ילדה.
זה התקדם לך מהר מידי כי את עדיין לא בוגרת מספיק לצאת עם גבר, ואני באמת לא מנסה להשתחצן או לפגוע כאן.
אני פשוט אומר לך את האמת...
שלא תפגעי בעצמך או במישהו אחר שתייהי כלכך בטוחה שהוא מתאים לך, תגלי שלא, תבכי עם דמעות תנין
ואחרי חצי שעה תצחקי ותחייכי כי הכנת קונכייה מקרמיקה.
היה תענוג להיות שלך כל עוד הייתי,
אבל את לא תכנסי לרשימת האקסיות שלי.
אחרי הכל... לא באמת היינו זוג.
שין שין טופ, גשם..
בהצלחה עם ה'ילד' הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trickster