שאלת אם לא הייתי מקריב בשבילך...
בטח שהייתי.
הייתי נותן בשבילך את כל כולי, הוני, זמני...
הייתי אוהב אותך כל יום וחי בכדי להוכיח את זה.
נכנסת אל חיי ביום בהיר ואיכשהו היום כשאת הולכת זה נראה כמו היום הכי קודר.
וכשאת באת איתך הבאת את ההילה הטובה הזו,
הרצון שהעולם יהיה טוב, הרצון להפוך אותנו לאופטימים
לתת אנשים במציאות כלכך קשה את האמונה שזה לא החיים שהיו קשים איתם
זה הם שלקחו את החיים קשה.
לא רציתי להודות, אבל התחלתי להאמין בזכותך...
כולם קוראים לי 'סוייר מזל רע' וזה נכון, זה כי נולדתי עם מזל רע.
אבל לא את מולאן. את רואה אותי אחרת...
הלב הטהור שלך עוזר לך לראות דברים בצורה ורודה וקסומה
ואיך שהתחלת להשפיע עליי עם הצורת מחשבה הזאת- הצהרת שאת הולכת.
ושוב אני מרגיש את הריקנות הזאת... את החוסר מזל הזה.
כל פעם שאמרתי לך שבא לי לחבק אותך, לשכב איתך במיטה ופשוט להרדם עם היד שלי סביבך
זה באמת היה משהו שחשבתי שיום אחד יקרה.
אני רוצה שתדעי שאני לא כועס, אני גם לא ממש מאוכזב
אני פשוט מבואס.
ראיתי עתיד בקשר הזה, לא דווקא זוגי... האמנתי שלפחות נזכה לשבת אחד ליד השניה ולראות דיסני
אבל באמת שהאמנתי וחיכיתי ליום שאני אוכל לשם עליך ראש, לתת לך ביס ולהרדם לך על החזה.
אני אתגעגע אליך מולאן, תזכרי שאני תמיד כאן בשבילך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trickster