לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

FROZEN


~ The cold never bothered me anyway ~

Avatarכינוי:  Trickster

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שינויים בבלוג


שלום לכולם,

אחרי המון המון מחשבות ושיקולים משלי החלטתי אחרי קצת יותר מחמש שנים להעביר את הבלוג מספר.

החלטה מאד קשה האמת שהגיע ממקומות אישיים ופרטיים ולכן לא אפרט.

523069 ליווה אותי מלא זמן ואני מקווה שלעולם לא אשכח אותו.

 

אני גם אחליף את שם הכותב שלי ל Trickster , ככה שמי שירצה למצוא אותי יוכל באמצעות זה.

 

בנוסף לכינוי כל מי שירצה לשלוח לי מייל אפילו מעכשיו ושאני אעדכן אותו ידנית על המס' החדש מוזמן לשלוח למייל:

[email protected]

 

העיצוב יישאר אותו הדבר.

 

המעבר עצמו כנראה ביום העצמאות או בערב יום העצמאות, תלוי באיזה אני אהיה פחות שיכור.

 

 

תודה לכל מי שנכנס למס' הזה כלכך הרבה פעמים ונתן לי משהו שאף חבר קרוב שיש לי לא יכול לתת באיזור הכי פרטי ומוגן בחיים שלי, בבלוג הזה.

 

בהצלחה לי ולבלוג וסופ"ש שיכור לכולם.

 

עדכון:

מס' הבלוג החדש: 831432 .

 

הבלוג יעבור ב24 שעות הקרובות לכתובת:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=831432

 

 

נכתב על ידי Trickster , 12/4/2013 11:21   בקטגוריות מחשבים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תודות וברכות


עברתי קצת על הארכיון (הדיי מרשים אם אפשר להגיד) של הבלוג וקראתי דברים שכבר שכחתי שכתבתי...

קראתי דברים שבחיים לא הייתי מאמין שאני כתבתי. חלקם יפים, חלקם מביכים.

ואני חושב על זה היום... אני אותו הבנאדם בדיוק.

לא השתנתי ולא במעט.

התלונות של פרקלס ושל יובלי עליי היו על אותם הנושאים ברמת העיקרון, ההורים שלי כועסים עליי מאותן סיבות, של לי בדיוק את אותם החברים..

חוץ מעבודה, או בעצם כמה עבודות, לא השתנה דבר.

עצוב לי לחזור אחורה ולראות שכל הקבועים שקראו והגיבו פה נעלמו לי בדרך עקב הזנחה מצידי, וחורה לי על כך מאד.

אני שוקל לסגור את הבלוג באופן סופית אבל באמת שכשאני שם לב מה אני אומר אני מתחיל לצחוק על עצמי.

כייף לי פה ואני מבקר פה כל יום. אפילו כשאני לא כותב שבועות ארוכים...

אני מתגעגע למקום הזה ולתגובות שלכם שתמיד תמכו, עודדו וטענו שיש לי את הכישרון המתאים להפעיל בלוג כמו זה.

 

אז תודה לכולם קוראים ומגיבים יקרים, אלו שהיו ואינם.. ואלו שעדיין כאן, מידי פעם.

ותודה גם לישראבלוג. הריי שבזכותכם הכרתי אנשים נפלאים וגיליתי כתיבה שלא הייתי חושב שאני יכול להוציא.

 

אז בשעה מאוחרת או מוקדמת זו, אתם תחליטו. נשאר לי רק להזיז את הכובע צמר עוד קצת מעל הפוני, לקרוץ אל המסך

ולשלוח אל כולכם, כמו שיובלי אומרת; חיבוק וירטואלי חיבוק.

נכתב על ידי Trickster , 30/12/2010 04:40   בקטגוריות געגועים, החיים היפים, הקול שבפנים, מחשבים, נוסטלגיה, אינטרנט  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *ילדה של גשם* ב-31/12/2010 15:12
 



מניפסט ההאקר


עוד אחד נתפס היום, זה בכל העיתונים. "נער נעצר עקב סקנדל בתחום המחשבים", "האקר נעצר לאחר שחיבל בבנק"...

ילדים ארורים, כולם אותו הדבר.

אבל האם אתה, פסיכולוג מומחה בעל אייקיו גבוה במיוחד, מעולם התבוננת מאחורי עיניי ההאקר?
האם עלה בדעתך מה גרם לו לתקתק, אילו כוחות עיצבו אותו, מה יכול היה להיות המניע שלו?

אני האקר, כנס לעולמי...

שלי הוא עולם אשר מתחיל עוד בבית ספר... אני חכם יותר מרב הילדים, הזבל הזה שהם מלמדים אותנו משעמם אותי.

חסרי ההישגים האלו, כולם אותו הדבר.

אני תלמיד תיכון. אני מקשיב למורים מסבירים כבר בפעם החמישים איך מחלקים שבר. אני מבין את זה. "לא גברתי המורה, לא הכנתי שיעוריי בית. עשיתי את זה בראש."

ילדים ארורים. בטח העתיקו זה מזה. כולם אותו הדבר.

גיליתי משהו חדש היום. מצאתי מחשב. רק רגע, זה מגניב. זה עושה מה שאני רוצה שזה יעשה. אם הוא שוגא, זה כיוון שאני הרסתי משהו. לא כיוון שאינו מחבב אותי... או מרגיש מאויים תחתיי.. או חושב שאני מערים עליו.. או לא אוהב ללמד ולא אמור להיות כאן...

ילד ארור. כל מה שהוא עושה זה לשחק. כולם אותו הדבר.

ואז זה קרה... נפתחה דלת לעולם... מסתער בתוך קו הטלפון כמו הירואין בעורקיו של מכור, זרם אלקטרוני פורץ החוצה, מפלט מהחוסר היכולת היומיומית הנחשקת... נמצא לוח. "זהו זה... זה המקום אליו אני שייך." אני מכיר כאן את כולם... אפילו אם מעולם לא נפגשתי איתם, מעולם לא דברתי איתם, וכנראה שלעולם לא אשמע אותם שוב... אני מכיר את כולכם...

ילד ארור. ניתק את קו הטלפון שוב. כולם אותו הדבר.

אתם מוכנים להתערב שכולנו אותו הדבר... הואכלנו אוכל תינוקות בכפית בבית הספר כשהיינו רעבים לסטייק... פיסות הבשר שכן זרקתם לנו היו לעוסות וחסרי טעם. נשלטנו על ידיי סדיסטים, או שהתעלמנו מאיתנו האפתים. המעט שכן היה להם משהו ללמד אותנו ראו בנו תלמידים מוכשרים, אבל אלו רק כמה טיפות במדבר.

זה הוא עולמנו עכשיו... עולם האלקטרוניקה והמתגים, יופי הבאוד. אנו עושים שימוש בשירות אשר כבר קיים ללא לשלם עבור דבר שיכל להיות זול כמו עפר אם הוא לא היה מנוהל על ידיי ספסרות רעבתנית, ואתם קוראים לנו פושעים. אנו חוקרים... ואתם קוראים לנו פושעים. אנו רודפים אחר ידע... ואתם קוראים לנו פושעים. אנו חיים ללא צבע עור, ללא לאום, ללא דעות דתיות... ואתם קוראים לנו פושעים. אתם בונים פצצות אטום, אתם עורכים מלחמות, אתם רוצחים, בוגדים, ומשקרים לנו ומנסים לגרום לנו להאמין שזה לטובתנו האישית, ועדיין אנו הפושעים.

כן, אני פושע. הפשע שלי הוא הסקרנות. הפשע שלי הוא זה שאני שופט אנשים לפי מה שהם אומרים וחושבים, לא לפי איך שהם נראים. הפשע שלי הוא שהערמתי עליכם, וזה הוא דבר שלעולם לא תסלחו לי עליו.

אני האקר, וזה הוא המניפסט שלי. אתם יכולים לעצור את האינדיבידואל הזה, אבל לא תוכלו לעצור את כולנו... אחרי הכל,
כולנו אותו הדבר.
נכתב על ידי Trickster , 8/7/2009 09:35   בקטגוריות שגעון של רגע, עולם אכזר, הקול שבפנים, מחשבים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrickster אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Trickster ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)