אני אמיתי.
סופסוף אני אמיתי.
"סוייר אתה מסתורי", "סוייר תגיד לי מה קורה שם מתחת לעור דרקון שלך?"
אני סוייר, ומתחת לעור הדרקון שלי ולמסתורין יש סיפורים שאני לא יכול להוציא.
וסופסוף אני אכתוב באמת, בלי מסתורין ובלי כוונות מעורפלות.
האקסית שלי, אחת רחוקה, הצליחה לשטות בי. הצליחה לגרום לי לחשוב שאני אוהב אותה עד כדי כך בשביל שאני לא אראה שום דבר שיש לי בידיים או מול העיניים.
ואני לא אזכיר אותה שוב מעכשיו- כי אני מנסה להסתכל קדימה, רק קדימה. הו אם רק הייתי יודע אז... שאת הקדימה שלי...
את זוכרת את השיר שלנו?
רבנו קצת, פגעת בי... ושלחת לי שיר. מיד אחרי ששלחת אותו חזרנו לדבר והרגשתי לרגע אחד בלתי הגיוני באותו הזמן שסופסוף מצאתי את החצי השני ~האמיתי~ שלי. אם רק הייתי יודע אז כמה זה אמיתי...
אמרתי שאני אהיה אמיתי, אז אני חייב להודות... אני מאד, מאד מאדדדד עייף. לא ישנתי כבר שלושה חודשים (קצת פחות) שלמים כמו שצריך.
אני חולם עליך ילדה.
את בטוח לא מנחשת את זה בכלל, אבל את מופיעה לי ~בכל~ חלום בתקופה האחרונה ובשבוע האחרון בפרט. אני לא מפסיק לחשוב עליך.
הלב שלי צורח, בחיי... מזמן לא הרגשתי אותו ככה. הוא מתעקש ואני עומד מולו והוא אומר לי "קדימה סוייר, תנסה! תראה לה כמה אתה רוצה!! אין לה מושג שאתה עדיין חושב עליה בכלל!".
ואני מצד שני, כל פעם שאני נזכר בכל דבר שעשינו, בכל סיפור שסיפרתי לך, בכל פעם שאני מתעטש ובכל חיבוק כלכך חזק שהבאת לי... פשוט מעלה דמעות. ממש ככה, דמעות.
"גברים לא בוכים סוייר!" אני זוכר את המשפט הזה... כאילו אתמול ניסו לחנך אותי איך להיות 'גבר אמיתי'. הצלחתי לעמוד במשימה אבל... לא ככה נמדד גבר אמיתי.
לא אמרתי לך את זה כשיצאנו, אמרתי לך שזה יקח לי הרבה זמן... ואכן עבר. הייתי שלך רישמית בפבואר 2013. ועכשיו סופסוף באוקטובר 2014 אני יכול להגיד בלי שום היסוס- אני אוהב אותך גשם.
אני חושב עליך כל יום בלי הפסקה... רק המחשבה שיכולתי עדיין להיות הילד שלך, לספר לך כלכך הרבה סיפורים ולחלוק איתך את הרגעים הקשים שעברו ועדיין עוברים עליי..... זה מדכא אותי. אבל אני לא יכול יותר, אני לא רוצה להמשיך לוותר עליך.
מחר אני הולך לבקש, אם צריך להתחנן, רק שתדברי איתי... ואז שתפגשי אותי.
יש לי כלכך הרבה להגיד, להראות, להרגיש...
גשם שלי, ג'ובייה... אני עדיין הילד ההוא שהבטחת לו שתמיד תחזיקי לו את היד.
את כתבת פעם:
"הבחור שלי מחבק אותי כשאני רועדת, עד שהגוף נרגע."
אני רוצה לבקש שנחליף תפקידים הפעם קיפוד שלי, אני רוצה שתרגישי כמה אני רועד רק מהמחשבה שתדחי אותי לגמריי. ואחרי שתראי כמה אני מפחד- תחבקי אותי... לא איכפת לי בתור מה, רק עד שאני ארגע.
"תראי כמה אני מפחד"............ אני מוכיח לעצמי שאני מוכן לשבור כל חומה שבניתי מאז שאני זוכר את עצמי רק בזכות המשפט הזה.
תמיד היית הכל. היית ההתחלה לחיים טובים ואני כמו תמיד, הרסתי את הדבר הכי טוב שהגיע לי באריזה הקטנה הזאת שקוראת לעצמה אפוקליפסה, ועשיתי לך מעשה נוראי. הספר האהוב עליי הוא פנג הלבן, ואולי עכשיו כשאת יודעת את זה אולי את יכולה להבין כמה היה לי קשה לעשות את מה שעשיתי לך.
גשם אני אוהב אותך, ולא איכפת לי להלחם. לא איכפת לי להפצע.
הייתי הראשון שלך- והיום אני מרגיש שגם את היית הראשונה שלי. היית הראשונה שלי לעולם ורוד אחרי כל הזוהמה שהאכילו אותי כל החיים.
בא לי לחבק את הגוף הקטן שלך, בא לי להריח אותך שוב ג'וב...
אני אשלח מחר הודעה, אחרי זה אני אתקשר ואם תרשי לי אחרי זה אני גם אגיע אליך.
לא איכפת לי איפה את נמצאת- אם תסכימי, אני אגיע.
אני לא יודע אם את עדיין קוראת פה... אני רק יודע שהאימייל שלך עדיין רשום בקבועים שלי. ואני מקווה שהמילים האלו יגיעו אליך, מתחת לקוצים שלך קיפוד קטן אחת. אני השארתי את השריון שלי מאחורה...... אני כלכך מקווה שתעני לי מחר, שתתני לי להראות לך כמה התגעגעתי, כמה אני מצטער וכמה אני באמת באמת רוצה אותך.
"Well you only need the light when it's burning low
Only miss the sun when it starts to snow
...Only know you love her when you let her go
...And you let her go"
המילים האלו לא נכתבו סתם ולא הפכו לכלכך פופולארים סתם. אל תשכחי מה שהיינו...
ועד אז... לנסות שוב לישון, לקוות שוב שתגיעי אליי לפחות בחלום... וכל זה, עם השיר שלנו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trickster