לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

FROZEN


~ The cold never bothered me anyway ~

Avatarכינוי:  Trickster

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: !. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קרשנדו


הסתכלי לי בעיניים, נסי לראות מה שאני יודע
מסע מעוות קטן בדרכי השגעון
תחושת בטן אך צלולה מפגינה נצחון
בכל השטויות הקטנות שמתבגרים צריכים להתנסות
אני סוטה מהעניין, אני רק בחור צעיר עם חלומות קטנים
דרוש רק טיל אחד שלי וכל בני האדם ישנים עם הדגים
וכשהמדינה שלך מגיעה לסף השמדה חולנית
רק עוד צעד קטן ואני מגיע לשריפה המונית
אני לא שפוי, ואני לא מעמיד פני אחד
הגישה שלי דיי דומה לפצצת קרשנדו
ריאליות היא שקר והיא כך כי אמרתי
הרס, כאוס כי על אלו אני שם את הפורטה
מוות זו דווקא דרך לא רעה להעביר את הזמן
כדורים בודדים נורים בסטקטו
האימה של מלוכתי תשרוד לעד עם קלון
שרים כשהם מתים שירי סימפוניות של עלבון.
נכתב על ידי Trickster , 10/3/2014 16:16   בקטגוריות אימה, הבן של השטן, הקול שבפנים, הרס עצמי, מיסתורין, עצבים!, שגעון של רגע, שברון לב, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסוף? לא בטוח


עוד פחות משעה ואני יוצא לבגוד בכל ערך עצמי שאי פעם היה לי.

עוד פחות משעה ואני יוצא לנסות לסיים סיפור שפשוט מסרב להגמר מה 25.5.13

עוד פחות משעה ואני יוצא להכנע...

נכתב על ידי Trickster , 9/1/2014 07:43   בקטגוריות הקול שבפנים, עולם אכזר, עצבים!, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-11/1/2014 22:50
 



חרדים או נאצים?


פעם כשלבשתי מדים עמדתי בתחנת אוטובוס וראיתי רכב עם חרדי עוצר ליד התחנה ושואל חרדי אחר אם הוא צריך טרמפ לעיר שבה אני גר.

הוא אמר לו שהוא לא צריך ואני שאלתי אם אני אוכל לעלות..
"אני לא מסיע אנשים מהסוג שלך."

הנהנתי עם מבט מזלזל והוא נסע.

 

פעם הייתי בפארק גדול בעיר שלי עם אחותי הקטנה (היא הייתה בת 14 אז) ובמקרה שמענו צעקות מהצד.

כשהסתכלתי ראיתי חרידי עומד וצורח על נערה אל מול כל הפארק והילדים שלו עצמו,

על מה? על זה שהיא לבשה מכנס קצר וגופייה ביום הרותח ההוא.

הנערה ההיא התחילה לבכות כשהיא שמה לב איך כולם מסביב רק מסתכלים עליה עכשיו ובוחנים אותה.

אף. אחד. לא. אומר. כלום.

"תשמע לי טוב, אתה לא בעיר חרידית כאן. אתה באת מישוב חרידי קרוב לעיר ~שלה~ לרבוץ עם הילדים שלך.

היא תסתובב פה איך שהיא רוצה וכל אחד יסתובב פה איך שהוא רוצה ואתה תשב פה בשקט או שתעוף לישוב הדתי שלך."

-"גוי. אין לך כבוד למבוגרים."

"אין לך כבוד לעצמך. עכשיו תעוף לי מהפנים לפני שאני משפיל אותך ליד הילדים שלך."

הגזמתי קצת, נכון... לאיים עליו היה ילדותי מצידי, אבל לא ראיתי שום דרך אחרת להשתיק אותו.

כל מה שעניין אותי היה שהנערה ההיא תרגע.

 

פעם היה יום שבת.

והייתי צריך לשלם על דלק במחירים המגעילים האלו בשביל ללכת לבלות כי אין לי תחבורה ציבורית ביום חופש היחידי בשבוע שלי.

אז אם אני נוהג , אני גם לא יכול לשתות. אני אוהב לשתות. נגזר עליי לשתות בסופ"שים שלי בבית.

למה? כי אין תחבורה ציבורית.

אז או שאחד מהחברים מתבאס לנהוג ולפעמים גם בכל זאת שותה כוס או שתיים

או שנשארים בבית עם רצועה שכתוב עליה 'אלוהים'.

 

אני באמת מאמין שיש מקום לכל דת בעולם. מי שרוצה להקצין- שיקצין.

מי שרוצה לשמור- שישמור.

ומה אתם חושבים? שהחרדים הקיצוניים לא היו מכניסים אותי עם כל הקעקועים שלי למשרפות?

ומה אתם חושבים? שהחרדים הקיצוניים היו מוכנים לשמוע במה אני מאמין או לא מאמין ועדיין לראות אותי באופן שווה?

גם הם חושבים שהם ה'גזע הנבחר' רק שהם קוראים לזה 'עם סגולה'

יהודים, נוצרים, מוסלמים... כל עוד אתם נותנים לדת שלכם להשפיע על האנושיות שלכם- כולכם אותו החרא.

 

אני יהודי, אני לא מאמין. אבל אני עדיין גאה להיות כזה. לא כי אני נבחר ולא כי אני סגול. כי אני בנאדם.

נאצים הם חרא. אבל אם מישהו חושב שהוא נעלה יותר מהאחר בגלל הדת שלו- הוא לא טוב יותר.

 

ואלו שעשו מנגל ביום השואה... זדיינו לי מהארץ.

נכתב על ידי Trickster , 9/4/2013 19:57   בקטגוריות הקול שבפנים, מדור תלונות, עצבים!, אקטואליה, ביקורת, צבא, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Tricky Tricky ב-15/4/2013 02:24
 



"שמע אחי, היא זונה!"


בכל פורים כל המשפחה נפגשת להמר קצת. זו איזו מסורת של המשפחה הזאת...

כל שנה נפגשים בבית של דוד/ה אחר/ת ונשארים שם שעות, משחקים קלפים.

האמת? כייף.

השנה היה בר-מצווה בדיוק באותו השבוע לבנדוד אחד, פורים יצא בסופ"ש... אז למה לא ביחד?

עשינו בבית של ההורים שלו את פורים ביום שבת יחד עם ה'שבת חתן' שלו.

אנחנו המשפחה מצד האימא שלו, כמובן שגם מצד האבא שלו היו שם הפעם כי זה לא רק פורים. זה השבת חתן שלו.

ושם היא עמדה. בבית שלו, נראת ביישנית כלכך- קונכייה.

דברנו קצת תוך כדי המשחקים, צחקנו עליה שהיא הפסידה הרבה ממש מהר אבל שום דבר בפן האישי.

למעשה עד אותו הערב לא ידעתי איך קוראים לה, אז פשוט פניתי אליה כ'קונכייה' כשם הסימן שהיא השתמשה במשחקים.

כשהלכנו הביתה אמרנו בי מנומס-ביישני שכזה אל מול כל המשפחה והיא נעלמה לי.

בדרך הביתה אימא שאלה:

"אתם רוצים ללכת לאירוע של הילד בר מצווה?"

(בד"כ אני ואחי לא מצטרפים לאירועים שכאלו... אבל הפעם התשובה הייתה ברורה.)

-"אני רוצה!"

 

ידעתי שזו ההזדמנות שלי לראות אותה שוב.

בגלל זה גם לא הוספתי אותה לפייסבוק או לקחתי טלפון, ידעתי שנפגש שוב בקרוב.

 

*בשביל לעשות סדר בדברים אני אסביר את קרבת הקשר המדוייק*

אימא של הילד בר מצווה היא בת דודה של אימא שלי, בעלה הוא דוד של קונכייה.

(בהצלחה בלהבין את זה)

 

בום! הגיע יום הבר-מצווה.

לבשתי את החליפה הכי טובה שלי ויצאנו.

ושם היא עמדה עם החבר שלה.

לא התבאסתי יותר מידי- אבל אתם כבר מכירים אותי. חברים לא מרתיעים אותי.

מי שקרא את הפוסט הקודם יודע כמה שיכור הייתי באותו הלילה.

באמצע שאני רוקד את השיר המטומטם הזה "אבא באבאבאביייי" משהו כזה היא נגשה אליי:

"בא לך להביא לי משהו לשתות?"

-"איזו שאלה."

שתינו ביחד כמה כוסות בנוסף למה שכבר שתיתי והיה לי אדיר.

עדיין שום שאלות אישיות.

חבר שלה היה בצד רב המסיבה והיא הייתה איתי.

בשלב מסויים אימא שלי עברה ושמה יד אחת עלי ויד שניה עליה, הצמידה אותנו ואמרה

"יש אישור!"

כמובן שאימא הייתה שיכורה לפחות כמוני.

בסוף הערב בקשתי את הטלפון שלה ממש מול העיניים שלו והיא הביאה לי אותו כמובן.

התחלנו בסמסים עוד באותו הלילה.

גם שלחתי לה בקשת חברות בפייסבוק שהיא אישרה בבקר למחרת.

 

יום למחרת דברנו במלא סמסים וגיליתי ש:

א. היא בת 17 ממש בקרוב.

ב. היא גרה בצפון הרחוק.

ג. היא נפרדה מחבר שלה.

 

אבל האמת שכל זה רק ההקדמה לפוסט שרציתי לכתוב.

יש לי בנדוד (שהוא גם למעשה בנדוד מדרגה שניה) אבל הוא גם אחד החברים הכי טובים שלי,

הכינוי שלו זה 'שופט'.

נפגשנו אתמול בחתונה (שאני עדיין שיכור ממנה עכשיו).

והוא קלט שאני בסמסים כל הערב והפתיע אותי בתגובתו:

-"סוייר, מי זאת? קונכייה?"

"מה? כן... איך ידעת?"

-"ראיתי שהוספת אותה לפייסבוק ואתה לא מוסיף אנשים חדשים סתם בדרך כלל."

"כן.. היא חמודה, הא?"

-"שמע אחי, היא זונה!"

"אין מצב!"

-"נו אני אומר לך. בוא תראה מה אני רושם לה עכשיו..."

 

ואני רואה את השופט מוציא את הנייד שלו, פותח וואטסאפ ושולח לה במילים האלו בדיוק:

-"אז מתי אני מזיין אותך?"

ולוחץ על SEND.

 

~שוק!~

"מההההההההההההה.... אין מצב!"

 

אחרי כמה דק' היא ענתה לו:

+"בינתיים לא."

 

בינתיים לא!?

ופתאם חשבתי על כל הפלירטוטים שלנו..

בזמן שאני סתם פלירטטתי ראיתי את זה כמעין מתח של קשר.

מתברר שהיא ככה עם כולם?

בנדוד שלישי ששמע את השיחה שלנו התחיל לצחוק.

"בואנה, זאתי משחקת בכם חבלז, הא?"

 

~פעם ראשונה שטעיתי בטביעת עין לגביי בנאדם. היא נראת כלכך חמודה ועדינה, אני מסרב להאמין!~

 

ואז השופט הראה לי משהו שחתם את העניין.

התכתבות שלהם מיום הבר-מצווה, כמה שעות לפני:

+"מאמיייי אני רואה אותך היום סופסוף! אתה לוקח אותי לשירותים, נכון?"

-"בטח, אבל בואי עם מיני שאני אוכל לעשות את זה מהר."

 

ופתאם כבר לא רציתי לענות לסמס האחרון שהיא שלחה.

אז מה לעשות עכשיו?

לחתוך כל קשר אליה? להעמיד אותה במקומה? לנסות לשנות אותה? לוותר?

 

פשוט עמדתי בחתונה אתמול, פעור פה. כיביתי את הנייד, גם את האישי וגם את של העבודה. לא רציתי לשמוע ממנה.

ופסעתי אל הבאר בצעדים גדולים.

נכתב על ידי Trickster , 11/3/2013 08:19   בקטגוריות קונכייה, אינטימיות, הבן של השטן, הקול שבפנים, עולם חדש, עצבים!, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Tricky Tricky ב-16/3/2013 15:36
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrickster אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Trickster ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)