לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סוד גורלי




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

6/2013

פרק חמישי - עסקים כרגיל


"אז... מה קרה שם?" קייט שואלת כשאנחנו יוצאות מהחדר ומסתכלת עליי בחיוך.


"אה .. פשוט .. כמה ילדים מפגרים. לא צריך להתייחס לזה-"


"אני ארצח אותם!" אליינה מתפרצת לדבריי. "מה נראה להם בכלל? מי הם חושבים שהם?"


"אני אומרת לך, צריך להגיד להם שיבטלו את השיעור הזה!" קייט מתערבת. זה נשמע הגיוני. אם השיעור הזה הוא כל כך מסוכן, אולי באמת צריך לבטל אותו. אבל אני לא רוצה שיבטלו אותו. ההגיון שלי שוב מתהפך ומתבטל.


"ומה איתכן?" אני שואלת, מנסה להעביר את נושא השיחה אליהן.


"מה איתנו?" קייט שואלת והבעת בלבול על פניה.


"איך אתן הסתדרתן שם?" אני שואלת ורואה שהן מתחילות לנוע באי-נוחות. או, יופי.


"אה .. היה .. בסדר." אליינה  אומרת לי בחיוך מוגזם ומסתכלת על קייט.


"בסדר איך?"


"אממ .. אנחנו די .. אממ .. מקובלות שם." קייט אומרת בחיוך מתנצל.


"אה."


"אני מצטערת, זואי. היינו צריכות לבקש להיות כולנו יחד-" אליינה מתחילה להגיד כשאני קוטעת אותה.


"לא, זה - זה בסדר. אני שמחה שטוב לכן שם." אני אומרת בחיוך מאולץ וממהרת לשנות נושא. כל כך נמאס לי כבר לדבר על זה. "אז .. מה אתן עושות היום בערב? אתן רוצות שנלך לראות סרט או משהו?"


"בטח!" שתיהן אומרות בתיאום
מושלם, ואז מסתכלות אחת על השנייה ופורצות בצחוק. אבל אני לא יכולה להתאפק ומצטרפת לצחוקן.


"טוב, אז .. היום בשבע. בבית הקולנוע החדש, כן?" אני אומרת כשאנחנו יוצאות מבית הספר, ונועצת בהן מבט מזהיר. מבט של אל-תעזו-לאחר-או-להבריז-לי. 


"בסדר! נתראה שם." אליינה עונה לי בחיוך ונכנסת לאוטובוס. אחריה נכנסת קייט, ואז אני.


שלושתינו יושבות בשורה האחרונה, אחת ליד השנייה, ואוטובוס-העננים-בשמיים מתחיל לנסוע. מחשבה מוזרה מרחפת במוחי פתאום, ובלי שום אזהרה אני שואלת את קייט ואליינה, "אתן יודעות איפה כריס גר?"


שתיהן מפנות אליו את המבט שתיאום מפחיד ומחייכות.


"נראלי שהוא גר ברחוב הירח החמישי."אליינה אומרת בחיוך. אני גרה ברחוב הירח השלישי. זה אומר שאנחנו גרים ממש קרוב.


"למה את שואלת?" קייט ממשיכה את אליינה בנימת קול משועשעת. למה באמת אני שואלת? למה זה מעניין אותי?


"את רוצה להגיד לי שאת לא מסוקרנת בנוגע לתלמיד החדש והמסתורי?"אליינה פונה אל קייט בנימה מאשימה, וחוסכת ממני את הצורך לענות.


 




 


הנסיעה עוברת בפטפוטים חסרי משמעות ובריכולים, וכשאני יוצאת מהאוטובוס ונכנסת הביתה, תחושה מוזרה מורה אותי ללכת למחשב ולחפש ספרים.

 

סלייד. אני נזכרת בה בחיוך פתאום. איך קראו לספר שהיא רצתה שאני אקרא ... הארי .. הארי פוטר! אני מקלידה את השם בזריזות ומתפלאה למצוא אלפי תוצאות. אני נכנסת לאחת מהן וקוראת את התקציר.


הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. מה זה קווידיץ'? למה לו לרכב על מטאטא? מוזר.


הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. 


הוא מכיר רק את חייו האוממלים עם משפחת דרסלי - דודו ודודתו האיומים ובנם הדוחה דאדלי, בריון מפונק, מגודל ושמן. החדר של הארי הוא ארון פצפון בתחתית המדרגות, והוריו המאמצים מעולם לא חגגו את יום הולדתו. וואו. איזה חיים מגעילים.


אך כל זה עומד להשתנות כשמכתב מסתורי מגיע אליו בדואר ינשופים: מכתב עם הזמנה למקום מופלא שהארי - וכל מי שייקרא עליו - לא יוכל לשכוח לעולם. כי שם הארי מגלה לא רק חברים, ספורט אווירי וקסמים בכל דבר, העחל בשיעורים וכלה בארוחות, אלא גם גורל גדול שמחכה לו .. בתנאי שהוא יצליח לשרוד!


הספיק לי. אני חייבת לקרוא את זה. אני פשוט חייבת. אני ניגשת לסלון ללוח הברזל המרובע שמספק לנו ספרים וסרטים ומקלידה את השם.


עוברות כמה שניות עד שהמערכת עונה לי בתשובה מאכזבת. הספר שביקשת לא קיים במאגר. 


אוף. אני אצטרך להשאיל אותו מסלייד. אבל אני אראה אותה שוב רק בעוד שבוע! אוח.

 

אני מתיישבת מול הטלוויזיה ורואה תוכניות אקראיות, עד שאני מעבירה את מבטי על השעון במקרה ורואה שהשעה היא כבר 6:20. לעזאזל. אני מאחרת! אני קמה מהספה במהירות כזו, שהראש שלי מסתובב לכמה שניות, ואני עומדת במקום כדי לייצב את עצמי, ואז רצה למעלה ומחליפה בגדים בזריזות. לפחות את הבגדים שאנחנו לובשים אחרי שעות בית הספר אנחנו בוחרים לבד. זה לא שיש מבחר גדול, אבל עדיין.


בסוף אני לובשת גופייה בצבע צהוב בהיר, ושורט כתום בהיר. הכל כל כך בהיר. כשחושבים על זה, מתחילים לשים לב לבהירות של הכל רק כשרואים את הצבעוניות של הזמנים ההם.


השיער שלי פזור והנעליים שלי הן נעליים שטוחות רגילות בצבע צהוב בהיר.


אני יוצאת מהבית ומתחילה ללכת לכיוון הקולנוע ובדרך עוברת את רחוב הירח החמישי. הסקרנות שלי גוברת עליי ואני עוצרת וסוקרת את הבית שמולי. אני מתחילה ללכת קדימה אל הלא-נודע של הבית שלו.

 


 


 


 


 




אז .. היי D:

בסוך לא עשו לי בדיקת דם מסיבות שונות .. אני מאושרת!!!

חוץ מזה, התחלתי לקרוא את נולדו בחצות [ספר מהמם] ואני עדיין תקועה באמצע של החור שברעש ;;

ואין לי הרבה מה לכתוב-היי מחר אני מחזירה ספרים!!!!!!

ווהווווו

ומסיימת ב-1 וחצי DD:

אז אני אתחיל לכתוב את הפרק מוקדם .-.

טוב אני חופרת כבר XD

ביי DD:

נתראה שבת הבאה ~~

נכתב על ידי , 8/6/2013 12:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
578
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBSM אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BSM ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)