סוד גורלי

טוב, אני לא אגזים, לא כל כך לא נודע, אבל עדיין. כרגע, זה אחד הדברים שהכי מסקרנים אותי.

אני מתקדמת באיטיות, ומתקרבת יותר ויותר.

עברתי את השביל, ואני כבר ליד הדלת. לרגע אחד אני מתחילה להרים את יד ימין כדי לדפוק על הדלת, אבל מיד מורידה אותה. מה לעזאזל אני עושה? 

אני נסוגה שני צעדים לאחור, וממצמצת כמה פעמים לפני שהעיניים שלי מתרגלות. הבית שלו בוהק באור השמש מהמקום שאני עומדת בו. אני מנערת את ראשי ומסתובבת. אני מתחילה להתקדם חזרה אל המדרכה כשאני שומעת דלת נפתחת. לעזאזל.

"היי," אני שומעת את הקול המוכר מאחורי. למה לעזאזל באתי לפה? "מה את עושה כאן?"

"אה.. סתם .. פשוט .. "או, יופי. נהדר. התירוצים צפים אצלי בראש, מתערבבים אחד בשני, עד שאני פולטת בביטחון עצמי מוגבר מדי, "אתה הרי תלמיד חדש, אז רציתי לדעת מאיפה באת אלינו." ולמה אתה פה? אבל את זה אני כבר לא אומרת.

"או." הוא אומר ומבט מעט מאוכזב על פניו. "אז באת את כל הדרך לבית שלי בשביל לשאול אותי מאיפה אני?" חיוך ניצחון מבזיק פתאום על פניו.

"לא," אני צוחקת. "הבית שלי נמצא שם." אני אומרת ומצביעה עליו "פשוט הייתי בדרך לסרט עם קייט ואליינה ו-" אני עוצרת כאן. ומה? אני לא יודעת למה באתי לפה. ובטח שהוא לא יודע.

הוא עוקב אחרי האצבע שלי, וכשמבטו נח על הבית שלו הוא פורץ בצחוק, שמשום מה אני מצטרפת אליו.

אחרי שאנחנו מפסיקים לצחוק הוא מסתכל עליי בחיוך לשמך כמה שניות, ואז אומר, "אלינוי."

"מה?" אני שואלת, מבולבלת.

"שאלת אותי מאיפה אני, לא? אני לא מתחיל לדמיין דברים, נכון?" הוא אומר בחיוך, ואז מסתכל לצדדים בצורה פרנואידית ומשעשעת.

אני צוחקת ועונה לו, "אה .. כן, פשוט שכחתי. אני לא ממש מרוכזת מאז ה-"

"הדמיה?" הוא משלים אותי וזוכה למבט סקרן. "אני זוכר מה קרה." הוא מסביר את עצמו. "את בסדר?"

"כן, בטח. למה שאני לא אהיה?" ובאמת, למה שאני לא אהיה בסדר? אוף. השיערו הזה בטח דפק לי את המוח.

"לא הוא לא, את בסדר." כריס אומר בחיוך, ומהמבט שלי אפשר לראות שאני מזועזעת לגמרי מהתגובה שלו. "את .. אממ .. " הוא אומר ושם יד על העורף בתנוחה מביכה ומסתכל על הרצפה. "את אמרת את זה בקול רם." הוא אומר ומגחך.

"אוי, באמת?" אני אומרת ומגחחת לעצמי. אני מרגישה כמו מטומטמת. באה לפה ומגחחת כל הזמן. או, יופי, הוא עוד יחשוב שאני מפלטררת איתו. אלוהים, אני הייתי חושבת ככה!

רגע. כמה זמן אני כבר פה? הסרט. אני מאחרת לסרט. לעזאזל.

"טוב, אני צריכה ללכת אז .. נדבר .. מחר?" אני אומרת ומתחילה ללכת, חזרה למסלול המקורי שלי.

"נתראה!" הוא צועק אחריי ואני שומעת דלת נטרקת.

כשאני מגיעה לקולנוע אני רואה את קייט ואליינה מחכות בכניסה, עם מבט עצבני על פניהן.

"איפה היית? ההקרנה עומדת להתחיל!" קייט מתפרצת עליי.

"אוי, תירגעי, מראים את הסרט הזה כל יום במשך חודשים!" אני אומרת וצוחקת.

"זה לא אומר שאת יכולה לאחר ככה," אליינה אומרת בקול ממורמר ומושכת אותי פנימה לתוך האולם.

כמו שחשבתי, האולם מלא לגמרי, חוץ משלושה מושבים ריקים בשורה האחרונה - צפוי בהחלט.

אנחנו מתיישבות במהירות והסרט מיד מתחיל. אם בכלל אפשר לקרוא לזה סרט. זה יותר סיפור. דברים של פעם. קטעי חדשות, שירים, כל מיני דברים.

במשך חודש שלם יש את אותם הקטעים שוב ושוב, וכל חודש הם משתנים. פעם היו קוראים לזה .. אממ .. חדשות בידור, אני חושבת? 

חוץ מזה, זאת כבר הפעם השלישית שאני רואה את זה. הסיבה היחידה שבגללה אני רואה את זה שוב ושוב היא שמתוך שעה וחצי של "סרט" יש חצי שעה של שירים שאני ממש אוהבת.

וככה בעצם כל ה"סרט" מחשבותיי נדדו לדברים שבכלל לא קשורים אל בית הקולנוע, אל העיר, אל הזמן שלנו.

"זואי! זואי, הסרט נגמר, את באה?" אני שומעת את אליינה קוראת לי. או שזאת קייט?

אני ממצמצת וקמה, אבל הבעיה היא שאני לא יודעת איפה אני, כי אני לא באולם הקולנוע יותר. אני עומדת ברחוב נטוש, שמכוניות עומדות בצדדיו, חונות בשלווה, ופתאום אני שומעת בכי.

אני מסתובבת במהירות לכיוון הבכי ורואה שני גברים בחליפות צועקים על שני אנשים. הם צועקים על .. זוג ? אישה בלונדינית, וגבר בעל שיער כהה. הזוג צועק, והגברים בחליפות משיבים בצעקות משלהם, ודוחפים את הזוג. אבל הבכי לא מגיע מאף אחד מהם.

אני מתקרבת בזהירות, מסתתרת מאחורי מכוניות, ומציצה על מה שמתרחש.

שני הגברים מחזיקים תינוקת בעלת שיער אדום בוהק, עטופה בשמיכות.

הזוג צועק, והאישה בוכה.

מה קורה כאן? הם ... הם חוטפים את התינוקת?

אני מתקדמת לכיוונם, רוצה לשאול, לעזור אולי, אבל בשנייה שאני ממצמצת אני שוב באולם הקולנוע, ואני רואה שקייט ואליינה מסתכלות עליי במבט של היא השתגעה או מה?

"את באה?" הן שואלות. אני מהנהנת ובאה אחריהן. אנחנו הולכות הביתה ביחד, והן עסוקות בריכולים וצחקוקים, אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא מה לעזאזל קרה הרגע?

אה, כן, אז התמונה לא קשורה, אבל זה פרסבת' ואני מתה על זה♥

אז ... סליחה על האיחור! היה לי טקס סוף שנה והסתבכתי ו .. דברים ו .. כן, תירוצים בעיקר. אוף.

אז הוא גם קצר, וגם באיחור, אבל אני אפצה אתכם! מבטיחה!

הפרק הבא יהיה :

א. הרבהה יותר ארוך

ב. ביום שבת ^^

מה שאומר שזה פחות זמן לחכות D:

תנו לי לחיו באשליות שאני לא כותבת מאכזבת וכושלת ;-;

אממ .. אני כנראה הולכת מחר לקנות ספרים, וקונים לי שישה D:

אז אני בטוח קונה את הסדרה של מלאך משמיים [אם יהיה ;-;] ואני צריכה המלצה לעוד שלושה ספרים.

רעיונות מישהו?