אני דווקא ממש אוהב תכניות ריאליטי. טוב, האמת שלא את כולן, אפילו לא את רובן. אבל אני מת על הישרדות. אני לא מהאנשים שעוקבים יותר מדי אחרי מה שהולך, ככה שלא באמת ראיתי את כל העונות, ובעונות שראיתי לא ראיתי את כל הפרקים. ואני לא מהאנשים שהם בסופר מתח, "אוי וואי, מה האם ידיחו אותו או לא?! אני חייב לראות את ההמשך!". יכולתי לפספס פרקים. אבל בהחלט לא רציתי.
עכשיו בדיוק התחילה העונה ה-??? של האח הגדול. ראיתי את העונה הראשונה. זה טריק פסיכולוגי גאוני. אבל אחרי שבוע, הפסיכלוגיה מתייצבת ושום דבר שם לא באמת משתנה. הם בעיקר מתים משעמום ויורקים אחד על השני, ובזה זה נגמר. זו אינטרקציה חברתית נטו, ומלחמה על האופי הרועש והפופולרי ביותר. הקהל בוחר את מי שעושה סצנות, אבל כאן זה בערך נגמר. הם גם לוקחים דמויות מוקצנות מאוד, מוקצנות כל כך שיש שם פרחה מזרחיסטית, והיא שמנה עם טייץ, ומנשקת מזוזות, וצועקת על כולם ומעשנת סיגריות יקרות. אין לה שכל ואין לה היגיון, והיא כמובן אומרת "השם". שטויות כאלו פחות או יותר. אז כמו שאמרתי - אני לא מת על האח הגדול. אבל לראות תוכניות ריאליטי, עדיף תוך כדי עיסוק במשהו נוסף, פשוט מלמדת אותך ביקורת חברתית. כי זהו העניין בתוכניות ריאליטי - אינטרקציות החברתיות. אנשים אמנם טוענים שזה מזוייף לחלוטין, אבל למי אכפת. זה לא מתנהל כאילו זה מזוייף, אז אפשר פשוט לשבת ולנתח למה לעזאזל אנשים מנהגים כמו שהם מתנהגים. אבל מעבר לאלמנטים הפשוטים, אך הגאוניים, של האח הגדול - הישרדות היא תכנית שאני לחלוטין צופה בה תוך כדי שאני מקשקש משהו, למשל. קשה לי לצפות בכללי בטלוויזיה לי עיסוק משני, אבל זה לא משנה בכלל.
הישרדות בוחנת בדיוק את מהות ההתנהגות האנושי. אם יתלה שניסוי ממשלתי סודי עומד מאחורי התכניות האלה, בפרט הישרדות, אני לא אתפלא בכלל. מלבד חוסר הנוחות המטורף - המתמודדים צריכים להיות בכושר, להיפצע מהכושר, להיות נחמדים ומועילים, ויחד עם זה בני זונות תככנים שחושבים כמה צעדים קדימה. אלמנט הקהל בקושי קיים. אולי רק בגמר, כבונוס כלשהו. למדתי המון דברים על התנהלות חברתית פשוטה ומסובכת מהתכנית המשעשעת הזאת.
אבל זאת תכנית ריאלי, אז הנבונים והמיוחדים חייבים למחות. אבל אין סיבה. אמנם תכניות ריאלי מיועדות בעיקר לאנשים צרים שהמעוניינים ברכילות כתחליף לריקנות השכלית שלהם, אבל מתכנני התכנית הם בעיקר מזנתרופים שמשתעשעים מבני אדם, בגלל שהם הבינו הם בני אדם מתנהלים, והם מתמרנים אותם. אבל זה לא שגוי, הרי הם נלחמים על פאקינג מיליון.
אני בטוח למדי שהמבקרים בעיקר מבקרים כי זה טיפשי. אבל הפקתי מזה שעשוע אינסופי, ולמדתי המון על ביקורת. לא שיפוטיות - "שיואו איך היא מאפשרת לעצמה ללבוש בגד ים שיואו" - אלא ביקורתיות. מדהים כמה אפשר ללמוד על החיה בן אדם, ומדהים כמה משהו שנועד לצרות מחשבה טומן בתוכו כזה עומק מחשבה חברתית. תפסיקו לבקר, תנסו לראות איזה פרק של הישרדות. בחייאת.