קשקושי פילוסופיה נכחדת

מכירים את הכעסים היומיומיים שפשוט הורסים לך את ההתבוננויות השמחות והקטנות האלה? פשוט ישבתי היום בשירות, הכעיסו אותי נורא בעוט מטלה חסרת טעם ואתגר. התחלתי פשוט להתעצבן והתעצבן, וחלילה על חיי האישיים, אם כי על הסביבה שמאפירה אותם עוד יותר משהיו. חשבתי על התרחיש המוכר בו אני הולך ברחוב, והכל פשוט, באמת ובתמים, מעצבן אותי.

• מערכות שמדכאות כל פוטנציאל בך, לא משנה כמה זוהר או דלות יש בך. המערכת מדכאה הכל. אותה המערכת שמכריחה אותך לשנן למבחנים ארוכים, מערכת שמלמדת ילדים שאותו המשנן המצטיין חכם יותר מהילד המבריק אך המרדן. אותה המערכת שרומסת כל מי שאינו מתאים לה, ואותה מערכת שהאלנטרנטיבה המוסרית בשבילה שמה אותך בתו פקיד מסכן וחסר דעה ושכל. המערכת שבה אותו המשנן הסדרתי, ואך ורק הוא, מצליח במבחן שקובע האם תתקבל למערכת האה. זהו מבחן משנני המשננים - חסר דמיון או מחשבה. שינון עבדים. ואז אתה ניגש למערכת האחרונה כביכול, ואזנופל לך האסימון שהעשיר למד. וגם אם עשית ועמלת ושיננת ועבדת וחסכת - תואר בספרות לא שווה דבר. רק ביוטכנולוגיה. הרי שייקספיר וצ'כוב בעצמם היו כליצן כסיל. 
  תרבות האומנות, המחשבה היפה והאסתטיקה המילולית כאילו נכחדה.
• 
  


• נוסעים בבוקר. חייבים להספיק לעבודה. וכולם מתחילים בערך באותה השעה. אבל ברגע שדורכים בפתח תחנת הרכבת, אתה רק מחפש מקום לנשום בו. אני רק מקלל את מערכת התבואה והתחבורה, לוקחי נשימה ארוכה ונכנס אל הקרון. יש מקום חופשי על הרצפה! נהדר! תוך כדי תפילת התודה שלי לאלוהים, אני שומע מישהו לידי מתפלל שאף אחד לא יתעלף ויתמוטט מהחוסר חמצן. אבוי לך, מדינת ישראל. ואני מבין שבני שירות לא יכולים לקחת אוטובוס, הרי אין מדים. אבל לעזאזל, אפשר להגביר קצת את תנועת הרכבות! 
• 
  


• אין פחים בשום מקום. לא משנה מה - אין פח.
  אני החלטתי להיות אזרח טוב, ובמקום לזרוק את שקית הבמבה שלי באמצע הרחוב הראשי, אני מחפש, ויהי הפלא, פח. בסריקת המצב הראשונית המקורות שלי הסיקו כי אין שום פח בקרבת מקום. אבל אני לא מתייאש!אני נחוש בדעתי למצוא פח לזרוק לתוכו את השקית המזוהמת. התחלתי להתעצבן, חם נורא, והשקית גורמת לי להזיע אפילו עוד יותר. אני ממשיך ללכת, בעוד השורש השולט בחיי נראה בהחלט המקור למילה עצבים. ואז הגעתי הביתה. שם מצאתי פח. 


• 
  
• לפעמים אצל אורתופדים, לפחות בעיקר אורתופדים, במקום שהמחשב ייקריא את המספר שאתה מוציא ממכונת הפתקיות הזו לקבלת תור, יש רשימה כזו תלוי על הקיר, מודפסת, והשם שלה כתוב בה. ע''פ השמות אתה אמור לדעת אחרי מי אתה נכנס. עוד יותר נורא כשאתה לא יודע איך מבטאים את השם שנמצא מעליך, או אפילו שני שמות מעליך. רק אנשים משונים מאוד, עם הורים משונים מאוד, סובלים מבעיות גב וצוואר כנראה. אני מתפגר רק מהמחשבה על לפתוח את הפה בחברה הגונחת מכאבים הזו. מתפגר למחשבה לשאול סבתא רוסייה כלשהי איפה הא נמצאת ברשימה, והרי כי מבחינתה דריכת גף רגלי במרפאה זו כבר חוצפה גדולה.


• 
  
• לא בודקים נשים בכניסות לקניונים, רכבות ועוד מקומות ציבוריים של עולים לי לראש. כאילו לא היה אף סיפור על אישה מחבלת. יום אחד המחבלים ינצלו את השטות הזו, יחטפו תינוקות בנות, יענו ויאנסו וירדפו להם את המחשבה - עד שהן יהיו מתאבדות מושלמות. ולאו דווקא עם מטען נפץ קוטל חיים - גם סכין מספיקה בשביל להרוג את אבא. או אימא. או אחותך. או החבר הכי טוב שלך מהכיתה. וזו לא בעיה להעביר לאישה סכין. היא כול מצפצפת קצת, אבל זו אישה, אז לא בודקים אותן. 


• 
  
• ההרגשה היחידה שנוכחות המשטרה מעניקה ברחובות היא שאתה לא יכול לעשן בברים(להם העירייה לא מרשה, מתוקף איזה חוק טיפשי, להקים איזורים פנימיים למעשנים), או שעומדים לסלק אותך מהפארק, כי זה פסול לחבורת נערים שאין להם מה לעשות לשבת בפארק. כאילו יש לך ברים. וכאילו יש לך מקומות בילוי בשישי. וכאילו יש לך כסף למעט שפתוח.
  אני חייב לציין שאני אדם מנומס ונעים. אני לא בעד להשתכר ברחובות ולהציק לשכנים, ואני דווקא בעדם של הלא מעשנים שרוצים לשמור על הבריאות שלהם, אך יחד עם זאת הייתי מצפה שנוכחות המשטרה תהיה סמל לבטחון ושמחה, לא נורת סכנה ועצבים.
  אני גר בדרום העיר. בדרום העיר הטוב, אבל לידי יש דרום העיר הרע. אני חייב לעבור ברע בשביל להגיע לטוב. אני חייב לעבור דרך סיכונים לחיי ולרכושי. המשטרה לא נמצאת שם, היא שם למעלה בצפון, איפה שהברים, מפריעים לחיילים לשתות את הבירה שלהם עם הסיגריה שלהם. וביום למחרת אני שומע על הילדה בת הארבע עשרה שנאנסה. ליד דרום העיר הרע. השוטרים לא היו שם. הם היו בצפון העיר, איפה שיש את הפארק הגדול הזה, אבל הוא ליד אשכנזים טחונים פלצניים, אז אסור לשבת שם. רק לטייל בחמש בבוקר עם הכלב. 


• 
  
• מחירי הספרים כאן גבוהים נורא. וזה לא קשור לתרגום, די לזיין את השכל. ספר של רם אורן ודן בראון עולים בערך אותו הסכום. 


• 
  
• חם כאן נורא והמזגן שכולם מפעילים תמיד מקפיא. אבל מי אני להתלונן.