קשקושי פילוסופיה נכחדת

היום קראתי בעיתון על התכנית של משרד החינוך, בשיתוף עם השב"כ, על חינוך נוער הגבעות. המטרה היא לטפל בנוער הצעיר בשביל למנוע פעולות "תג מחיר". 

כנגד התמודדות ממשלת ישראל במתנחלים בעיקר שסוקלים ערבים ופוגעים במסגדים, אני נזכר שקראתי על פעיל ישראלי, בלשן עם שם עולמי (שמו ברח ממני), שהפציר בסטיבן הוקינג שלא יגיע למדינת ישראל בשל יחסה לפלסתינים. החרם האקדמאי על ישראל רק צומח ופורח, אין פלא בהתייחסות לכל יוצאי ישראל המשגשגים והמשכילים, שמטעם אידיאולוגיה נשרו מהמדינה. השמאל הרדיקלי חוגג על נפשות האקדמאים, מסיתים אותם כנגד מקום הולדתם. 

אני ניסיתי להימנע מפוליטיקה במשך שנים רבות מחיי, כשהייתי צעיר יותר וטיפש מאוד, בשביל לא להיקלע למערבות הזעם שהקיצון מביא עלי. אני לא יודע מדוע חזרתי להתעניין כל כך במתרחש, עם פרטים שאפילו אין להם ממש משמעות להמשך עתידנו, אך אני כועס כמעט כל בוקר. 
לפני שבועות נרצח אדם בשם אביתר בורובסקי בצומת תפוח. קראתי על הפרשה. הוא נדקר ע''י מחבל ערבי. כתגובה, ישראלים רבים החלו בפעולות "תג מחיר", שכללו הצתות והשחטת רכוש - אישי, דתי וקדוש. היום ראיתי תצלום של גרפיטי - "מוחמד חזיר *מגן דוד". בכתב מכוער, עילג. המגן דוד יצא יפה. מעשה טיפשי שאין כמותו, מבחינה מוסרית, תרבותית, ופוליטית. שנאה שבוערת במתנחלים, בנוער הגבעות, או בשכן שלי. פעולות איבה כנגד השכנים שלנו, שפוגעים בנו באותה הדרך. ובאיזו זכות, אפשר להגיד שלנו מגיעה מדינה ולהם לא? שירושלים שייכת לנו ולא להם? ישנם טיעונים היסטוריים ומוסריים משני הכיוונים. השאלה עכשיו היא שאלת התנהלות אנושית - איך אפשר לצפות שהעולם יהיה בעדנו - משכילים, עמידים, ובעלי מדינה - ולא בעד הערבים - עניים ברכוש ובהשכלה וחסרי מדינה - אם הפעולות כנגד אזרחנו שקולות לפעולתנו כנגד אנשיהם? אני לעולם לא חשבתי שצריך לשבת בחיבוק ידיים ולתת לקרי, מזכיר ארה"ב, לעשות את כל העבודה. יש לערוך מו''מ מתמיד, וכשזה לא עובד והם מפוצצים לנו אוטובסים מלאים בתלמידים - יש לתקוף. לא בתי חולים, לא אוטובוסים, ולא אזרחים. יש לתקוף את השלטון ואת צבא השהידים המתפוצצים שיורקים לנו על האחוריים ועל הפנים. תלוי באיזו עמדה אתה. אבל לא משנה מה - הם תמיד יירקו. אבל לא משנה מה - לפעול כנגד פעולתם בפעולות אזרחיות שונאות ופרימיטיביות, להרוס לאנשים פשוטים את המסגד בו הם מתפללים, להשתמש בנביאם ולבוז לו, להתנהג כמו ששהידים הירקניים מתנהגים אלינו ולקוות שהעולם יצודד בנו בהתנהגותנו כמו פראי אדם, כמו אנטישמים וכמו אויבינו ושונאנו - לא יביא לאף פתרון. רק למילות גנאי ולבוז מצד העולם. אנחנו לא אמורים להתנהג ככה. גם הם לא, אבל אין לנו עליהם שום יתרון, חוץ מהתנהגות הומאנית. ואמנם, אנחנו לא תמיד מתנהלים בהומאניות. וכאן נכנס השמאל הרדיקלי לפעולה.

לעולם לא חשבתי שיש להתעלל, לגנות ולהקשות על האזרח הפשוט. יש לכבד כל אדם על היותו אדם, ללא שום הקשר למוצאו ולחברה ממנה מגיע. נכון, אם אסע באוטובוס, ואראה אדם שנראה ערבי ומדבר כערבי - כנראה שארד מהאוטובוס. אני לא אסכן בסיכוי הזה, שהוא מהאחוז הפעוט של המחבלים. אין לי זכות לשפוטו, אך זכותי להגן על עצמי גדולה יותר. בחיים לא אקרא לערבי "מחבל", בחיים לא ארצה במותם. מגיעה להם מדינה. לא מגיע להם לדרוש את הרס ישראל הקטנונת, כשמסביבם יש להם אחים ערבים שמתפרסים על שטחים ענקיים - אבל הם אחים לדם, לא אחים לנפש. איש לא נותן להם חלקים ממדינתם, אבל למה בעצם, הרי היה להם את פלשתין. ושוב - מדוע נזכרתם להקים מדינה רק כשהיהודים החלוצים הראשונים חזרו ארצה? מדוע התנגדתם למה שהעניקו לכם, ודרשתם את הכל? למה גם עכשיו, מנהיגי הפלשתינים מדברים על תנאים מוקדמים, וביניהם דרישות לא ריאליות, כשמדינת ישראל מוכנה להקים מדינה פלשתינים? אין סיבה. בפשטות ובעממיות - בואו בטוב. אנחנו נבוא לקראתכם. ואם לא, טיפשים אנחנו. טיפשים מאוד. 

ראיתי את הסרט "עץ הלימון". אמנם הוא סרט שמאלני, ואני לא באמת שמאלני, ואני לא באמת ימני, והתחברתי אליו מאוד. העם היהודי בסכנה, ויושבי המדינה כולם בסכנה הם. אנחנו חייבים לפלוש לביתיהם בשביל לבדוק נשק ונפץ. אנחנו חייבים בשביל להשרוד. אך לעולם לא לפגוע בפלשתינים התושבים. ואנחנו פוגעים. זה פסול. אבל עוד יותר פסול למרוד כנגד זה, ולטוס לארה"ב או לבריטניה, מבלי אפילו לעשות את השירות הלאומי(אני לא חושב שאדם פציפיסט אמור לשרת בצבא, אבל השירות הלאומי ממש לא קשור לצבא). לעשות תעמולות כנגד מקום הולדתך, להחרים את הייצור והתרבות, להתנגד לכל הטוב בגלל מה שאתם לא מסכימים לו - זו עובדה פסולה. זו בריחה מהמציאות, ורק יריקות שנאה. אם סטיבן הוקינג יגיע או לא יגיע לישראל - לא ישנה את היחס. פעילות מבפנים, ויצירת דיאולוג שמוביל לדו קיום עם עקרונות שוויון ושלום - רק אלו ישנו את היחס שלהם אלינו, ואת היחס שלנו(שהוא בכל זאת, לא כל כך נורא) אלינו. השמאל הרדיקלי צריך לזכור שהשלטון היה הורס את כולנו מזמן, אם רק היה יכול. שאין להם מדינה אחרת להיות מוגנים בה זהותית. זאת המדינה היחידה שהיא ביתם האמיתי, ויש בה דברים שגויים ואף פסולים - אך מלחמה כנגד פיתוח מדינת ישראל, היא מלחמה כנגד פיתוח העם היהודי העצמאי. ואפשר להיות יהודי עצמאי בודד בארה"ב או בבריטניה, אך העם היהודי עדיין שבוי שם. לא משנה כמה טוב לא, או כמה ריבונותו לא מעניינת את גדולי היהודים האמריקאים. לפעול כנגד הבית היא לפעול כנגד עצמך, משפחתך, אדמתך ונחלתך. 

הקיצון מרתיח אותי. לפעמים נראה כאילו בכוונה תחילה, הוא לא נלחם את המלחמות הנכונות.