קשקושי פילוסופיה נכחדת

מה העניין עם קוד לבוש? למה אנשים נתפסים תמיד כל כך על קוד לבוש? וזה בכל מקום. בכל מקום שאני פונה אליו, כאן בישראל, יש עניין עם קוד לבוש.

כמובן שמקומות דתיים הם משהו אחר לגמרי. בחיים לא חשבתי שפרובקטיביות במקום כמו בירושלים, לדוגמא, היא במקומה. אין סיבה שגבר יבוא עם גופייה לכותל, או אפילו שיא הפרובוקטיות - גוף האישה, לא אמור להיות מודגש במקום כמו בית כנסת. או כנסייה. או מסגד. או כל מקום שהוא. צריך לכבד את האנשים שהעור החשוף מפריע להם במקומם שלהם. ולשם מה להוציא את עיניי השמרנים במקומות בהם אתה ממילא לא מבקר על בסיס יומיומי. רגע לפני שעוזבים את המקומות הדתיים, יש להתחשב בחוסר ההכרה הבוערת שלהם באנשים שיכולים להתלבש, בעיקר כשחם(וחם), איך שעולה בדעתם. אין סיבה שאישה שלובשת שמלת קיץ תפחד מיריקה אם רחוב דתי נמצא בדרך לביתה. היא לא אמורה להאריך את דרכה במיוחד בגלל שהדתיים לא רוצים להסתכל עליה. אם בני אדם מקבוצה מסויימת פוגעים בקבוצה אחרת מתוך דו-קיום, ישנם מקומות רבים בהם הקבוצה הזו יכולה להתקיים בעצמה. אין שום סיבה שדתי בראש העין יירק על מישהי "פרוצה" בגלל שהיא מתגוררת לידו. יש לו את בני ברק, או את מאה שערים, ואני בטוח שעוד מקומות נוספים - אליהם אני לא מודע. אבל עכשיו נניח לרגע את האיזור הדתי - שהוא כמובן נושא בפני עצמו - ונבחן דווקא את המקומות החילוניים.

למה מלצרים צריכים להיראות כמו ג'יפה? אני באמת משתדל להשתמש במילים אמיתיות ויפות, אבל הם באמת נראים כמו ג'יפה. אני לא מבין את העניין של הג'ינס המגעיל הזה. למה במסעדה בחורה לא יכולה ללבוש גופייה שחורה? למה לא לספק למלצרים תלבושת של ממש? תסתכלו על המלצרים בחו''ל! עזבו את רמת השירות, הרי זו עבודה אמיתית וקשה(שאותי ייאשה לחלוטין, אגב), עם משכורת אמיתית, וכמובן שגם המדים נראים אמיתיים. לא ג'ינס מסריח עם כתמי קטשופ, נעלי ספורט מגעילות(אבל העיקר נעל סגורה ושחורה), והטישרט שכתוב עליו בקושי את שם המסעדה. כשאני הולך לבית קפה פחות נוקשה, אני נהנה להסתכל על המלצרים. הקטשופ לא נוטף מהם, והאווירה טובה. אמנם אם הם בלי סינר אני מתבלבל ולא יודע מי מלצר ומי לקוח - אבל אם הייתה תרבות תלבושת יפה בישראל, הדבר היה נפתר ממזמן. אין דבר יותר יפה במדים באנשים שירות. מדים יפים. לא גדולים מדי, ובלי מיונז. 

עכשיו נחשוב יותר על עבודות כמו עבודת משרד. אני בעבודת משרד ממש עכשיו, בשירות לאומי. היום אחת מהבנות שירות הגיעה עם שמלה. שמלה ורודה, עד הברכיים. אמנם כתפיות, אך ללא מחשוף מיוחד. לא רואים לה את הפטמה, וגם לא את הדרך לשם. שום דבר מיני, שום דבר מעורר. אבל כולם מסתכלים לה על התחת ברגע שהיא מתכופפת. כמובן שהיא צריכה ללכת עכשיו ארבעים דקות בשמש עם משהו צנוע יותר, כי האנשים לא יכולים לסתום את העיניים. למה לעזאזל ביפן התלבושות בית ספר הן חצאיות עד הברכיים? כך גם היה(לא יודע אם עד עכשיו) בבריה"מ. אין שום סיבה שהברכיים יהיו מיניות. אין שום סיבה שהסוטים ימצצו את האפשרויות להציץ לנשים מתחת לחצאית. זו לא אשמתן, אלא אשמתכם, סוטים יקרים. 

נלך רחוק יותר עם עניין הלבוש. תלבושת בית הספר בישראל. עוד ג'יפה. זה פשוט ג'יפה. זה יקר ולא יפה. עדיף הרי תלבושת בית ספר אמיתית ואירופאית, כי טישירט ירוק הוא תלבושת מקסימה ליסודי בלבד. וגם ביסודי, ילדים יכולים ללכת קצת על משמעת. בית הספר נועד בשביל לפתח יכולות למידה, להעשיר את השכל וללמד אותם לחשוב. לפתח את העקרונות, לחנכם, ומתוך הסיטואציה בבית הספר הילדים רוכשים יכולות חברתיות ומבינים מי הם בחברה. התלבושת לא קשורה לזה. חולצת הטישירט עדיין מסמנת ילדים כילד עשיר וילד עני, והיא ממש לא מלמדת אותם משמעת. ובית הספר זו מסגרת שלא הופכת אנשים למשוגעים(לרוב), למה להתחיל לחנך בני נוער למשמעת רק בצבא? זו שטות גמורה. קוד לבוש טיפשי שיוצא מידי חובה, ללא שום צד חינוכי המוכיח עצמו בשטח.

והדבר האחרון של קוד לבוש, המתקשר לסוטים במשרד - למה מאשימים בחורה בפרובוקטיביות כאונסים אותה? אין לי מה להוסיף. זה פשוט פסול. מעבר לאנסים - המערכת והחברים. אז בואו נלביש את הנשים בכותנת משוגעים שחורה, שתכסה הכל חוץ מהעיניים. ככה לא יאנסו אותן אף פעם. לפעמים המערכת הגברית שוכחת שהן בני אדם, רק בני אדם פחות חזקים פיזית מבני אדם הגברים. על הסטייה הגברית לא האישה צריכה לשלם. לעזאזל, נשים יוצרות חיים, לא סטייה, רצח, התעללות ואלימות בכל מובן שתרצו. פשוט מביך. 

אנשים כל כך נתפסים על לבוש. נשים חוטפות את זה, אך גם גורמות לזה. במקום לצאת במחאה נגד הגבר החרמן והסוטה שבוהה בהן, הן בוחרות להתבגר ולהגיד לצעירות ויפות יותר להתצטנע, כי זה מחרמן גברים. לעזאזל, איך זה שפוי? 

מחירי הבגדים והאובססיה הזו, תרפיית השופינג, האיסורים על לבוש כזה או אחר ולבוז לשונה והלא אופנתי. הכל מתרכז כל כך סביב הלבוש, מעבר למחמם והרבה מעבר לקישוט יפה. אנשים נשלטים על ידי הבגדים שלהם, ולא יכולים להתלבש אפילו בהתאם למזג אוויר. הפלייה בין מינים, שריטות חברתיות(פעם, בכיתה שלי, צחקו על מישהי שלבשה את אותו המכנס יומיים ברצף), מין מעגליות של טמטום. 

בגדים זה יפה. וזהו זה. הם קישוט ונוחות, לא עולם משלו האמור לקפח ולהרוס את היום, או אפילו מעבר לאותו היום. האופנה היא אסתטיקה אינטליגטית ויפהפייה. אני אוהב אופנה. אבל בחיים לא חשבתי לשפוט מישהו על פי חולצת הטריקו שלו, או למנוע מבחורה לחשוף כתף כי אנחנו במקום מכובד (מה כאן לא מכובד?!). 

משגעת אותי הטיפשות, מעורר מין פלצות על טיב המין שלנו. לקחנו ממקומו את הצורך שלנו להתחמם, והפכנו אותו לשריטות חברתיות, השפלה, הערצה שלא בצדק, ובעיקר המון כסף.