קשקושי פילוסופיה נכחדת

אני סיימתי ללמוד כבר שנה שעברה. אני לא רוצה לדבר על הלימודים שלי, זה לא נושא שאני צריך להתגאות בו. כל תקופת התיכון הייתי טיפש, אידיוט, בזבזן. אם הייתי להקה הייתי הלהקה הממוסחרת בעולם. הייתי נוראי בתור תיכוניסט. אבל לא משנה כמה הייתי פשוט בזבוז של זמן, החזקתי תמיד בדעותיי המתפתחות. תמיד חשבתי וניתחתי. זאת אחת מתכונותיי הבודדות שלא נכחדו כשעברתי לתיכון. ככל שהייתי יותר ויותר חלק ממערכת החינוך, ככה שנאתי אותה יותר. מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה כאן בישראל נראית לי פסולה כל כך, שכבר בכיתה ז' מחאו לי כפיים על הנאום בו פירטתי את כל הדברים השגואים שקורים כאן. אני מעריץ נלהב של מוסד הלימודים. לדעתי זוהי מהות האדם המתקדם והמשכיל, שמשתמש בשכלו ולא בכוחו. אבל בישראל נכשלנו, וזה מצחיק, כי אנחנו עם הספר. 

מטרת הבית ספר היא לתת לך כלים לפתח את החשיבה שלך. אמנם מביאים לנו כלים למיניהם, אני לא אתווכח. אבל המחשבה היחידה שמדגישים במערכת החינוך הישראלית הוא למידת המתמטיקה והאנגלית. אנחנו לומדים אנגלית בצורה מצויינת, אין לי תלונות. התחלנו ללמוד מתמטיקה בצורה מצויינת, אך במקום לפתח את המחשבה שלנו, מה שמערכת החינוך עשתה היא לשדך אותנו למתמטיקה. והמתמטיקה היא חברה טורדנית. אם פספסנו מפגש אחד איתה, לא נבין את היתר לעולם. אם אנחנו לא נמצאים איתה כל הזמן, אנחנו לא יכולים להנות איתה. היא מתנקמת בנו, ויש לה עליות וירידות מצבי רוח. לפעמים היא כל כך קלה ונעימה, לפעמים מאתגרת ומעוררת, ולפעמים גורמת לדמעות. היו כאלו שהתאבדו אפילו, והרבה כאלו שפגעו בעצמם. המתמטיקה היא החלק הקשה ביותר בתיכון, בגלל המהירות והחוסר התעמקות. על כך שמתמטיקה הפכה ל"לתרגל". בדומה להומאניים. המקצועות ההומאניים בישראל הם מעין סיפור. המהות שלהם היא "לשנן". מרגיזה אותי גישה זו, כי אמנם המתמטיקה ואני התחלנו בתור זוג אוהבים יפהפה, הפכנו קצת לחדשניים זה לגבי זה, עד שהחלטתי לחתוך את זה. אבל אז התאהבתי בהומאניים. אבא שלי הכיר לי את ההיסטוריה ואת הגאוגרפיה, והתאהבתי במקצועות האלה. הם נראו לי קשים כל כך, מסתוריים כל כך. פה דרושה מחשבה אמיתית, כיוון שבתחום זה אתה לא חושב רק מחשבותיך שלך, אתה צריך גם לחשוב מחשבות של מישהו אחר. להיות אובייקטיבי בשביל להבין על השתשרות העניינים ההיסטוריים. אתה צריך להבין את דקויות הטבע והמשתנים בו, לדעת להעריך כל מקום וכל תקופה, בשביל להבין את ההתנהגלות הגיאוגרפית. אבל בכלל לא היינו צריכים ללמוד גיאוגרפיה, ולהגביר גיאוגרפיה כמוגבר היה לטיפשים ממב"ר. ההיסטוריה היה לכאלו שאהבו היסטוריה, אבך כאן זה נגמר, ותנ''ך הגבירו בגלל שהמורה היה תותח. אמנם הכימיה, הפיזיקה והמחשבים היו מוגברים נחשקים, כאילו שייקספיר היה גאוני פחות מאיינשטיין. כאן אכנס לעניין נוסף - בורות החומר הנלמד. 

אני אמנם לא הגברתי היסטוריה, אבל חברים טובים שלי הגבירו. הבטיחו ללמד אותם על אמריקה ועל המזרח הרחוק. לימדו אותם על אמריקה, אבל במקום המזרח הרחוק, רימו אותם בלי בושה ולימדו אותם עוד קצת על השואה. השואה, כמובן, היא נושא חשוב מאוד. התרבות היהודית וההיסטוריה העברית הם חשובים מאוד וספרות של יהודים גדולים חייבת להילמד. אבל למה מערכת החינוך הגיעה למצב שבו אף אחד לא קרא מלחמה ושלום, אלא רק ש"י עגנון? שאף אחד לא יודע מה השנים של מלחמת העולם הראשונה, אלא רק על שואת היהודים במלחמת העולם השנייה? אף אחד לא יודע דבר וחצי דבר על גיאוגרפיה, במקום זה יש שיעורים על מורשת ישראל? למה לעזאזל מערכת החינוך תקועה כל כך בתחת של המדינה שלנו, שגדולי העולם לא נחשבים בעיניהם? למה לעזאזל אנחנו לא יודעים דבר על הספרות האירופאית, הרוסית או האמריקאית? התרבויות של המזרח הרחוק, של צפון אירופה ושל אפריקה לא ידועות לנו כלל. ומה זה אוסטרליה בכלל?! מי יודע מה זה אוסטרליה?! המקצועות ההומאניים נחשבים לטיפשיים, סיפור על יהודים שצריכים לשנן. אין רמת תחכום, איך פיתוח מחשבה, ובחיים לא תדעו מה זה אוסטרליה.

המורים הם נושא עגום במערכת החינוך הישראלית. המשמעת של הילדים ובעיקר של התיכוניסטיים לא נסבלת. שיעורים רבים כל כך התפספסו בדיוק בגלל שהמורה לא יכול להשתיק ולחנך את הכיתה שבה הוא נמצא. אמנם מורים רבים אומרים שהם לא שוטר, הם לא הגיעו בשביל לצעוק. אבל זה לא משנה מדוע הגעתם, המשנה הוא דרישות התפקיד. המורה לא צריך להיות הכי אהוב, אבל צריכות להיות לא יכולות. לא כל אחד שיודע כמה דברים ויכול לבר עליהם יכול להיות מורה. מורה צריך להיות עשוי מפלדה. מעבר ליכולת להעביר את החומר בצורה ברורה ואף מעניינת, התלמידים צריכים לדעת שהמורה הוא בעל הסמכות. הם לא יכולים להתנהג כמו שהם רוצים. לחלופין, הם צריכים לא לרצות להתנהג כמו בהמות, כי המורה יודע איך לחנך אותם. 

הבגרויות גם טיפשיות. אתה לומד חומר מבוזבז, ואני ממש לא בעד הרעיון של השר שי פירון לפרסם מלכתחילה את המיקוד, אלא שכל החומר יכלל בבחינה. הילדים צריכים ללמוד ולהתפתח, וללמד אותם על אירוע אחד היסטורי זה טיפשי ומיותר. הבגרויות מתקיימות בצפיפות לא נורמאלית, בתנאי מאסר של ממש(מה זאת אומרת אסור לי ללכת לשירותים בחצי השעה הראשונה?!), או כמו שכונה מתעופפת. אין ערך ללמידה, אלא רק לירוקה החוצה ולשייתנו לך ללכת להשתין סוף סוף.

יש עוד דברים רבים כל כך, מעבר לחומר והתנהלות המורים והבחינות. בתי הספר נראים כמו מזבלות, אין בהם קסם, הם נראים עניים ודלים. האם ראיתם פעם את בתי הספר שיש באירופה? כשנסעתי לאוקראינה ראיתי איך נראים בתי הספר. אוקראינה היא מדינת עולם שנייה, כי היא הייתה כבושה ביד הקומוניזם המרושע כל כך, ועכשיו היא אוכלת את עצמה מרוב שהכל נכשל כשבית המועצות לא מאוחדת, ובכל זאת - בתי הספר שם נראים כמו מוסד רציני. מחנכים לסדר, משמעת וניקיון, ומענישים בהתאם. אתה לא יכול לעשות צחוק מהמורה, כי הוא יעיף אותך מהשיעור, ומהבית ספר, ומהבחינה. והעדרות זו תהיה 0. וזה מקובל. תלמידים צריכים לדעת לא לזרוק את הבמבה שלהם במסדרון. בעקבות כך יש את הסורקים, שהם מנקים את הבית ספר. אני לא רואה סיבה להרים דברים מהרצפה שהם לא שלי. זה לא הגייני ולא מכבד, בכלל. 

דבר נוסף הוא תלבושת בית הספר. היא נראית מצועצעת ומכוערת. היא לא משרתת שום מטרה. היא רעיון כושל. הבדלי המעמדות ניכרים עדיין, עדיין הילדים מתלבשים כמו שהם רוצים, ושוב רעיון המשמעת נכשל. הרי תלבושת בית הספר, בין היתר, היא פשוט כלי מחנך. אבל בישראל המערכת שלנו נמצאת באיזור האפור, ולעולם לא הולכת עם זה עד הסוף. אבל כפכפים אסור! בחום הישראלי הלוהט הזה. וגם מכנסיים קצרים בשיעורי ספורט. שהם, אגב, מיותרים. אין מקומות להתאמן, אין שעות להתאמן, ואין מקלחת לשטוף את עצמך בו. שיעורי הספורט הם יציאה מידי חובה, כלומר - בעיקר בזבוז זמן. כמו דברים רבים נוספים במערכת זו.

למרות הנסיגה שלי מהתנהלות מערכת החינוך הישראלית, אני עדיין מתגעגע לבית הספר. אני מתגעגע לעשות משהו מועיל לעצמי, ולנסות אולי לרכוש איזה ידיד או שניים. רציתי לעזוב את בית הספר כל הזמן הרבה זמן, נשרתי ועברתי בית ספר והתמרמרתי כל כך הרבה ימים שכל הזכרונות פשוט מכים בי באחד, מתחרים על מקומם אצלי בראש. אבל זה לא משנה, זו תקופה נהדרת. תעריכו אותה, תנצלו את החופש הגדול שעומד להגיע, ואל תפשלו. נשמע לי נורא לחזור על הבגרויות שלך.