קשקושי פילוסופיה נכחדת

שנאתי את שיעורי הספרות בבית הספר. הייתי מוצלח מאוד, אבל שנאתי אותם בכל מעודי. לא הבנתי למה רומן כמו "חצוצרה בואדי" יותר משמעותי מ"מלחמה ושלום". כלומר, אפשר ללמד את "חצוצרה בואדי", אם מלמדים את "מלחמה ושלום" קודם לכן. לא הייתה לי בעיה עם התחברות עם השורשים, חוץ מכך שהשורשים האלו שיעממו אותי למדי(מצטער רחל). הייתה לי בעיה שאף אחד בכיתה לא קרא מחזה אחד של שייקספיר, ואיך אפשר להגיד שלמדת על הז'אנר המחזה, אם לא למדת שייקספיר? אבל עוד יותר מהצרות הישראלית הנרחבת, הפריע לי להשלים חומר שלא נזקקתי לו בבגרות. זה מכעיס, אתה נאבד עם עצמך, ובסה"כ זה נראה חסר תועלת. ילדים בתיכון לא מבינים למה ללמוד זה חשוב, מעבר ל"לאן אני אתקבל" "מה הציונים יעשו לעתיד שלי" וכו'. ללמוד זה חשוב כי לדעת איך ללמוד זה חשוב, ואתה מתחיל להכיר את תחומי העניין שלך. אבל תלמידים לא רואים את זה, כי הם בלחץ, והם עמוסים, ויש להם המון על הראש. בצדק, אבל למה זה צודק, להשמיט חומר כשממילא הילדים באים בחופשת הפסח להשלים שיעורי תנ''ך שהתבטלו? הכל גבולי מדי, אפילו מסוכן מדי. המורה כבר לא דורש מהתלמידים שיקראו את "חצוצרה בואדי", אלא נותנת סיכום. לא כי היא לא מאמינה בספרות, או מאמינה בבית חרושת לציונים, אלא כי אין לה זמן. כי לא יבטלו שיעור מתמטיקה בשביל הרצאה חשובה על הגיוס, יבטלו את שעת הספרות המסכנה שיש לה בשבוע. התלמידים בקושי יודעים לקרוא ולהבין ספר ברצינות, ומעבר להבנה. שיטת ביטול המיקוד מצויינת, כך היא תדע בדיוק במה להשקיע, ולא להמר "מה יהיה" ומה "לא יהיה", כי מי''א מתחילות להיות המון הרצאות על הגדולה של צה''ל. 
אבל תמיד יש אבל. כל הכבוד שעכשיו יודעים בדיוק מה ללמוד, אבל לה זה דל כל כך? מצטער, אבל הייתי רוצה שהתלמידים שלי יידעו קצת יותר על מלחמת העולם השנייה, המשמעותית לכל העולם המערבי לפחות. הייתי רוצה שהחומר יהיה ממוקד - ועשיר. הייתי רוצה בעצמי לצאת מבית הספר, לא כשאני בור גמור, גם בנושאי אשר עניינו אותי מאז ומעולם. לא למדתי כמעט שום  דבר בבית הספר, ובנושא זה, אולי בנושא זה בלבד, זאת לא אשמתי. מצצתי את הידע מספרי הלימוד, גם כי ציונים אלו ציונים, וציונים זה חשוב, אבל גם כי זה פשוט עניין אותי.
החומר הממוקד אמנם ממוקד, אך עדיין דל מאוד. מתפשרים על התלמידים, על המשמעת, לא מעריכים אותם. לא מעניקים להם אף ידע, חוץ מלימודי האנגלית, שלפחות בבית הספר שלי היו מצויינים. מלהיות עולה חדש שבקושי יודע עברית הפכתי לאחד שיכול להבין אנגלית, ולכתוב באנגלית, ולקרוא באנגלית, ובאופן כללי חבל שזנחתי את לימודי האנגלית בתיכון, הייתי יודע הרבה יותר. הייתי רוצה שהילדים שלי ייצאו עם אותה תחושה, פחות או יותר לפחות, מבית הספר כמוסד, לא משיעורי אנגלית כפרמטר מהמוסד הזה.

בסה"כ, כל הכבוד לשר שי פירון שמיקדת את החומר. הגיע הזמן לבטל את תחושת בזבוז הזמן, ובדוחק חוסר השעות לשיעורים ההומאניים בעיקר(שהם, משום מה, הרוב בבגרויות החובה) - את משחקי ההימורים שהמורים עושים. לא כי הם מורים לא טובים, להפך - כי הם מורים טובים. אבל בית הספר אמור להשתנות. הוא אמור לחנך את הילדים למשמעת, לבזבז פחות שעות בהרצאות על הצבא, כי הבגרויות מגיעות לפני הצבא, ולהעשיר את החומר הממוקד. זה לא מספיק, הם צריכים יותר. אני הייתי צריך יותר, כרגע, אני בור מוחלט.