סלחו לי שלא כתבתי כמעט שבועיים בדיוק. חיי האישיים ירדו פחות או יותר לרמת פח, ובשבועיים האלו תכננתי לעצמי תוכנית איך לצאת מהמצב המסובך ריגשית שנתקעתי בו. אמנם הפתרון לא בדיוק התגבש עד הסוף, אבל עסקתי בעיקר בקריאה ומדי פעם בכתיבה יוצרת. שקעתי בהארי פוטר ובמנגה המצויינת והמומלצת של יוגי-הו. לא היה לי חשק להתערב בעולם החיצוני והממשי, ושקעתי במין דכדוך מנומנם. בסופו של דבר הרמתי היום את העיתון בדרך לרכבת, ועלה בי אותו הכעס וניצוץ הביקורת, עליהם אני לא מוכן לוותר, אותם אני מברך על בואם.
- - -
המצב המזרח התיכון הוא עניין מרתק, תכסיסי החרדיים יעסיקו אותי עד יומי האחרון על אדמת ארץ זו, אבל דווקא ידיעה קטנטנה היא זו שהעלה בי את הניצוץ הנשכח.
ביטלו את המיצ''ב, ועכשיו רוצים לבטל כמה בגרויות(בהיסטוריה, ספרות ותנ''ך), ולא להשתתף במבחנים בינלאומיים. כידוע, מערכת החינוך וההשכלה היא אחת מראי איכות החיים והתפתחות המדינה והמקום. המקום שבו אני חי לא ממצא אותי מבחינות רבות, ולמרות שכבר יצאתי ממערכת החינוך, השמלה הבלויה שלה תמיד הציקה לי. לא הבנתי למה לא מתקנים דבר כה יקר, כה חשוב ומשמעותי.
רוצים לבטל את המיצ''ב כיוון שהוא הפך לתחרות הריאלי של בתי הספר, רוצים לבטל את הבגרויות ההומאניות כי אי אפשר להעריך אותן בציון וכיוון שיש יותר מדי בגרויות, ואין לי מושג למה לא להשתתף במבחנים בינלאומיים. אולי בשביל הערכים המטומטמים האלה שהשר היקר פירון מדבר עליהם. וכמובן שישראל מעצמה, אז למה לא להשתתף במשהו כל כך מינורי כמו מבדקים בינלאומיים.
צריכים תחרות. אני לא יודע באיזה מין בולשיט פירון ולפיד היקרים חיים, אבל הערכים זה קשקוש. חלק מהערכים הם בכלל כפייה דתית לשמה, אבל נניח את זה בצד. הערכים מגיעים ביחד עם למידה וטכניקה של המורים. מביאים מורים טובים, שמלמדים על נושאים טובים, וכשהם עושים זאת כמו שצריך, צומחים ערכים. ערך הכבוד יגיע כשידעו איך להנהיג משמעת בנוער הישראלי הבלתי מרוסן, ערך הסובלנות והסבלנות יגיעו בלימודים הומאניים, בלמידת החשיבה הביקורתית, בהעלת נושאים והדיון בהם. ספרות והיסטוריה לא מכתיבים במחברות עבות ומקושקשות, הן אלו שמטרדתן ללמד על ערכי הומאניות ועל הביקורת החברתית והחשיבה החברתית. ערך שיתוף הפעולה יגיע ברגע שבית הספר ישאוף לפרוייקטים גדולים בין תלמידים. באופן הקלאסי ביותר - כמו לבנות ביחד הר געש לשיעור מדעים בכיתה ה'. הייתי מת לבנות הר געש בכיתה ה'. הערכים מגיעים ביחד עם הלמידה, לא על חשבונה. ובכל זאת, עם כל הכבוד, תפקיד בית הספר הוא משמעת, מטרה ולמידה. לא ערכים תנ''כיים, "כל הכבוד שהוצאת 70 תלמיד מבריק שכמותך", ושינון.
יש יותר מדי בגרויות? איפה יש יותר מדי בגרויות? אתם יודעים מה יש יותר מדי? תלמידים בכיתה ושעות מיותרות. פעילויות טיפשיות מבזבזות זמן ויעילות, וביחד עם הכל - לסיים בית ספר בשעה שתיים וחצי זה מוקדם. תיכון הוא דבר רציני יותר מזה.
נתניהו העלה נקודה ממש טובה. מבלי שיהיו בגרויות בהומאני - הם יהפכו למקצוע סוג ב'. למה אם איך מדד וערך, אין סיבה להשקיע בדבר. הלמידה כלמידה כי דבר חסר תועלת, ברגע שיש לה תועלת - אתה תשקיע ותלמד. בחיים לא השקעתי בשל''ח, מצטער, והייתי מש''צ. לא השקעתי בשל''ח לא כי זה לא חשוב, אלא כי לשל''ח אין מבחנים אמיתיים ובגרות שהיא. ממילא שיעורי המתמטיקה והאנגלית הם היחידים שנלמדים באופן רציני, ההומאני בקנטים, ולהיות היסטוריון זאת די פאדיחה. ואתם טוענים שאי אפשר לעמוד בגרות בהיסטוריה בציון? הייתה לי מורה מצויינת שידעה להעריך את הבגרות שלי. היא הביאה לי 99 בגלל חוסר דיוק מסויים. תביאו מורים טובים שיודעים באמת מה זה להיות מורה, ולא חבורת אספסוף שלא הצליחה בחיים אז היא מלמדת ומעצבנת את אנשי העתיד לקקי.
זה מביך, מערכת שמעמידה "ערכים" על פני השכלה. בואו נראה אותנו מגיעים לחלל עם ערכים ומבלי מדד ויכולת.
הרבה יותר ערכי מכל מה שלמדתי בבית הספר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Faust