קשקושי פילוסופיה נכחדת

סטייה זה הרי עניין של פרספקטיבה. יש מקומות ואנשים שעדיין רואים הומוסקסואליות בתור סטייה, יש מקומות שבהם האריכו לנשים את הצוואר ובעינינו כרגע זה נראה כסטייה והשפלה נוראית, יש מקומות בודדים מאוד בהם אפילו משכב חיה הוא דבר תרבותי, פולחני, נורמטיבי, מקובל. בעולם המערבי אנו רואים פדופיליה כסטייה רצינית, לרוב מערבבים אותה ביחד עם רצח ואונס ילדים חפים מפשע. אך במקומות מסויימים גבר מתחתן עם בת שמונה, וזה בסדר גמור, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. 

הדבר היחידי שהרוב המוחלט של תרבויות העולם נמנעו ממנו הוא גילוי עריות. לכך יש מספר סיבות - קליטה טבעית לבעיתיות הגנטית שבעניין, אי ערבוב טבעי בין משפחה לבין העולם החיצוני למען התפתחות וקרבה בלתי נתנת לערעור, הנטייה הטבעית של האדם לריבוי זיווגי כנגד בני ברית שנשארים בדר''כ בודדים ונצחיים לכל חייך גם כן מוסיפים. אם תשימו לב, מבחינה זיווגית בלבד, זוגות חייבים להיות חברים טובים מאוד בשביל להיות ביחד, ובדר''כ מה שנשאר הוא ערבוב של קמצוץ מיניות שכבר עוברת, שמדכאת את האדם, או נהפכת לחברות חזקה ואיתנה. אה, ואם תקראו בויקיפדיה, תראו שם הסבר משעשע מאוד והזוי מאוד, ודווקא משכנע בדיוק בגלל הסיבות האלו, של פרויד. הייתי מספר לכם עליו, אבל לא רציתי לעסוק בכלל במה הוא גילוי עריות בעולמנו שלנו. אך בכל זאת, פסקה זו לא נועדה בשביל להשוויץ בידע המפציץ שלי, אלא בשביל להסיק מסקנה: הסטייה הגדולה ביותר של האנושות היא גילוי עריות. זה פסול, משובש, ולא נכון. זה מגעיל אותנו, מחליא אותנו. ואני יכול להבין למה. אני לא מבין למה לאסור בחוק על אח ואחות להתחתן. בחייכם, אם הם יירצו הם במילא יהיו ביחד וכנראה לא יעשו חתונה כי אין מספיק אנשים פריקים שיתמכו באהבתם, אז למי אכפת? אני בעיקר לא מבין למה החתונות האישיות של בני אדם זרים צריכות בכלל לקחת מאיתנו חמש דקות מחיינו וקמצוץ אלקטרוני אחד מרגשותנו, אבל אני לא מרחם על הזוג אחים הזה. אני הכי מרחם על פדופילים.

פדופיל איננו אנס, הוא איננו מתעלל, והוא איננו רוצח. הוא אדם מבוגר שנמשך לקטינים, כאלו שלא הגיעו לבגרות המינית שלהם. 

בתרבויות מסויימות בעולם הדבר נהוג, בשביל שהאישה תתרגל לביתה החדש ולבעלה בטרם תתחיל לפרוח מינית, לדמם את הביצית שלה ולרכוש את היכולת להביא ביצית. לפעמים גברים צברו נשים בשביל המעמד שבעניין, והם רכשו אותן לפני שהגיעו לבגרות המינית שלהן.

אמנם כרגע המושג "ילד" או "ילדה" שינה קצת את פניו, עדיין יש ילדות בנות 15 שמבחינה התפתחותית (לא פיזית), פסיכולוגית ותרבותית היא כבת 10, רק עם יותר חכמה וניסיון. תרבותנו הנוכחית האריכה את הילדות. אבל אל נא להתבלבל - ילד הוא כזה שעדיין לא התפתח מינית. גיל בר ובת מצווה הוא גיל מצויין לממוצע ההתפחות המינית אצל ילדים. ברגע שלילדה יש ציצים, או שלילד מתחלף הקול - הפדופיל\ית כנראה לא יימשכו אליו יותר. 

הפדופיליה כמעט הגיונית. הגיוני שהזכר האנושי יירצה בנקבות צעירות שמסוגלות ללדת. מבחינה התפתחותית-חברתית, הגיוני גם שהילדה תעבור לבית בעלה, או בעלה העתידי, למען הסתגלותה בביתה החדש ובחייה החדשים. בתרבויות עתיקות הומאניות קצת יותר, הבעלים גם לא שכבו עם הילדות עד שהתחיל להם המחזור החודשי. זה חסר טעם, ומרושע. האדם הזה לא נחשב לפדופיל. זכר אנושי, ללא הפסיכולוגיה של תרבות המערב המודרנית, יימשך כנראה גם לילדה בת 14 שכבר התפתחה מינית. ואני לא מדבר על הטרנד החדש שבנות 13 נראות כמו בנות 18 עם הבגדים המאוד מסוגננים, האיפור וצורת התנהלותן, אלא על בת 14 ממוצעת ורגילה. זה נורמאלי, זה טבעי, אנחנו לא אמורים לחיות עד גיל 75, אנחנו אמורים להזדרז להוליד, לשרוד, להתקיים, ובסופו של דבר פשוט למות. כך שפדופיליה היא כמעט הגיונית. 

פדופיליה היא סטייה כנגד, בדיוק כמו הומוסקסואליזם, או זאופיליה, או כל Xפיליה אחרת. בגלל סיבה אחת - לא הגיוני שזה יתקיים, כביכול. יש זכר, יש נקבה, זה הכל, וזה מספיק. (לסטייה יש קונוטציה נוראית, אני לא חושב שלהיות הומו זה לא בסדר, אני משתמש דווקא במילה זאת להבהרת דעתי. אם נולדת הומו או לסבית זה בסדר, אמיתי וקיים. סטייה משמעותה לא הנורמה, כמו לסטות מהדרך, כלומר - לא גבר ואישה שמתאימים מבחינות כמו גיל). 

אך החברה שלנו, שהגדירה את כל אלו סטיות, התחילה להבין משהו אחד. מדוע שגבר וגבר לא יהיו ביחד? מאיזו סיבה אישה ואישה לא יכולות להיות ביחד? הם אוהבים אחד את השני, נמשכים אחד לשני, רוצים לחיות חיים שלמים אחד עם השני, אז למה לא? אין כאן פגיעה. כלומר - על פי אופנת הקונוטציות של העולם - להיות הומו זאת לא סטייה. אבל פדופיל כן. ואני מרחם על פדופילים, לא כמו הומואים ולסביות, לעולם לא תמצא לך פרטנר.

מר לוי נולד פדופיל. בתחילה, לפני שהגיע לכיתה ח' בערך, הכל היה בסדר. אבל כשהגיע לכיתה יא' הבין שלהימשך לבנות עשר זה לא בסדר. הוא הביו שהוא פדופיל.

מר לוי קרא על פדופילים. הוא קרא על הפדופילים שאנסו ילדים, פדופילים שהתעללו מינית ולא מינית בילדים, פדופילים שאנסו, התעללו וביתרו ילדים. וכולם בערך בגיל שבע, וזה נורא. הוא לא רוצה להיות כזה. הוא לא רוצה שיהיה מסוכן עבור הילדים, הוא לא רוצה שיחשבו עליו שהוא אנס או רוצח.

יום אחד, בערך כשהיה בן עשרים ושלוש, מר לוי ראה פורנו. הוא ניסה להימשך לנשים, או אפילו לגברים, העיקר שיהיו בערך בגילו, או לפחות בגיל שבו זה בסדר, אבל לא. הוא לא הצליח להנות מכלום. ואז הוא במקרה נתקל בפורנו קטינים. הוא נדלק בשניות בודדות, הגוף שלו...טוב, אתם יודעים מה קורה לגוף כשנדלקים. הוא הבין שאסור לו. ילדה בת שבע לא יכולה להיות בסצנת פורנו! זה לא בסדר! והוא צודק, זה לא בסדר, ולכן הוא לא ראה יותר פורנו לעולם. להפך, אפילו היה פעיל בקבוצה שפעלה כנגד תעשיית הפורנו שעסקה בילדים. 

מר לוי, מגיל חמש בערך, רצה להיות מורה. בגיל עשרים ושש הוא התקבל בתור מורה לשפה זרה בבית ספר לבנים בלבד. בתחילה חשב מר לוי שהוא נמשך רק לבנות - אבל הבין שזה כוללני יותר. הוא גם נמשך לבנים קטנים. אולי זה משהו בפסיכולוגיה שלו, אולי זה משהו בכך שהבנים היו דומים כל כך לבנות קטנות, אולי זה בגלל סיבות שהוא לא רצה בכלל לחשוב עליהן. 

מר לוי פגש במיסטר סמית'. הם התחברו. עד גיל חמישים בערך, הם היו החברים הכי טובים. בגיל חמישים ושש מיסטר סמית' גילה למר לוי שהוא פדופיל, לכן הוא לא נשוי, ועל כמה וכמה זאת הסיבה שאין לו ילדים. גם מיסטר סמית' לא נגע בילדים אף פעם, אפילו לא דרך המסך. 

שניהם התחילו לבכות. אבל למזלם, הם פגשו אחד בשני, ומצאו זה בזה נחמה עד סוף ימי חייהם. הם מצאו חבר, גם אם לא מצאו אהבה. הם גם ידעו שלא יימצאו אהבה, אך למצוא חבר? כזה שיידע עליך את הפריט האחרון והארור? את זה לא יחשבו שיימצאו.

וזה המצב הכי טוב שיכול לקרות לפדופיל.

פדופילים הם אנשים מסכנים. רק פדופילים. לא אנסים, רוצחים ומתעללים למיניהם, לא משנה במי ולמה. 

הם לא יימצאו פרטנר בחיים, והם בחיים לא ייזכו באהבה, והם בחיים לא יוכלו להישאר אפילו באותו המצב בחייהם, כי גם בתקרית הזויה אם ילדה בת שש תסכים להיות עם גבר בן שלושים, היא הרי תתבגר. כך שגם אם נוריד את אלמנט ההומנאיות, ומה בסדר ומה לא, מבחינה טכנית אפלה ומגעילה חייהם הרומנטיים אינם אפשריים.

לא משנה כמה מר לוי, או מיסטר סמית', או עוד דמות אלמונית לחלוטין שאביא אותה בתור דוגמא, יהיו אנשים טובים - הם לא טובים. לא בעיניי עצמם, לא בעיניי החברה, וגם לא בעיניי החיים. אין להם תיקון, אין להם דרך. העולם שונא אותם, מוצא אהבתם ותשוקתם איננו אפשרי, ולא משנה מה - המשטרה תעקוב אחריהם. וזה מוצדק, אי אפשר להתעלם מהאנשים שהפדופיליה הבלתי אפשרית מוציאה אותם מכליהם. ובכל זאת, המצב שלך לא אפשרי, וכנראה לעולם לא יהיה. מה ייקרה אם תספר למישהו שאתה פדופיל? הוא בחיים לא ייתן לך להיכנס לביתו, איפה שילדיו ישנים. ותמיד תצטרך להתרחק ממקומות עם ילדים. ובכל פעם שתראה ילד, אתה תרגיש רע. לא משנה כמה טוב אתה, לא משנה מי אתה בחיים. אתה כמעט אף פעם לא תהיה מקובל, אהוב או אהוד בדיוק כפי שאתה - פדופיל.

לסטרייטים, וגם להומואים וללסביות, יש הרבה יותר מזל משזה נראה. תחשבו מה זה, אם התרחישים האלו היו קורים לכם. 

הפדופילים אבודים, אין מה לעשות איתם ואין להם מה לעשות עם עצמם אלא להשקיע את חייהם בעקרונות אחרים. אבל בואו נפסיק עם המילה "סטייה". כל מי שלא גבר-אישה סוטה. ומי שנמשך למשהו שהוא לא איבר מין או איבר שמבטא זכריות או נקביות הוא גם סוטה. לכולם יש סטייה כזאת או אחרת. הומואים ולסביות, אל תוותרו. תזכרו שאתם יכולים למצוא אהבה, וזה כנראה הדבר החשוב ביותר בעולמנו שלנו. דבר שהוא לא ברור מעליו לאנשים אחרים, סוטים אינדיווידואלים לחלוטין, שתמיד ייחיו בצל. אז לפחות אתם -

תצאו לאור.