קשקושי פילוסופיה נכחדת

אילו הורים נוראיים יש. אני מודע לסיפורים הקיצוניים על כליאה, פגיעה פיזית אלימה, התעללות וניצול מיני. וגם דברים רבים אחרים, שהורים עושים, שפשוט נראים לי כפסולים בעקרונם. הורים שמטיפים על התחביבים של הילד (אם הוא בן שלא אוהב ספורט), על חוסר חינוך לביקורת וחשיבה, ובמידה והילד מפגין יכולות ביקורת וחשיבה - אין לו את המקום לעשות את זה. שימוש בסיפורים האנטימיים של הילד למען שיכנועו בטעותו, או לשים את הילד בתוך סיטואציות לא נכונות בהגדרתן מתוך סקרנות. חוסר תשומת לב, חוסר אכפתיות, התייחסות לילד בתור נטל כלכלי וחברתי, להשתמש בילד שלך בתור בובת יחסי הציבור שלך, להשפיל את הילד שלך עד כדי רמה שאין לו את הביטחון העצמי להגיד מה מוצא או לא מוצא חן בעיניו, להלביש ולעצב את הילד על פי האינטרסים והרצונות שלך, במקום לחפש את האני האמיתי של הילד שלך. לשכוח את הילד שלך בתוך האוטו. לא ללמד את הילד שלך לרכב על אופניים, לשחות, לקרוא, לכתוב, ואפילו לצחצח שיניים ולקשור שרוכים. לא לנהל אף שיחה עם הילד שלך, לא למצוא בחייו אף עניין שהוא, להזניח אותו מבחינה כלכלית (לא ילד בן 28, אלא ילד בן 16). לעולם לא לוותר על רצונותך שלך בשביל רצון הילד ("אתה בחיים לא תביא כלב הביתה. או חתול. או אפילו דג זהב"). לחלוטין לדחוף את האף שלך לחיים של הילד, לא לתת לו את החופש לעצב את החדר שלו איך שהוא רוצה, או לקנות איזשהו בגד שהוא לא בדיוק ג'ינס וגופייה, או לצאת עם החברים שלו פעם אחת עד שעה מאוחרת מחצות. לא לשים לב שכל מה שהילד עושה הוא לראות טלוויזיה, או שהילד לא רואה בית ומסתובב כל הזמן בחוץ. להשתכר ליד הילד, לעשן ליד הילד, לא לדאוג לתזונה של הילד - ואז לצחוק עליו שהוא שמן. לסתום את הפה של הילד שלך בעזרת יוקרה, או להעדיף לטוס לחו''ל ולא לקנות לילד שלך מתנה הגונה ליום ההולדת. 

יש בעיית פיצוץ אוכלוסין בעולם. הלוואי והייתה שיטה לדעת מי יהיה הורה טוב ומי לא. הורה טוב, אגב, יכול לעשות את אחד הדברים (לא הקיצוניים כמובן) שציינתי למעלה. הוא יכול אולי לא לתת יותר מדי חופש לילד, או לתת לו יותר מדי. הורה טוב, מעבר להכל, לא יזניח את הילד שלו לא משנה מה. הורה טוב ייתן הכל בשביל שלילד שלו יהיה את מה שהוא צריך, ממתנה ועד השכלה. הורה טוב יטעה, כמו שכולם טועים, וגם הורה טוב ידפוק פסיכולוגית את הילד שלו באופן כלשהו, אבל הורה טוב לא ישפיל את הילד שלו עד לרמה של חוסר אונים פסיכולוגי ונפשי, הורה טוב לא ייפגע בו פיזית, הורה טוב ילמד את הילד שלו איך לקשור שרוכים. הורה טוב יחסוך את הכסף המועט שיש לאוניברסיטה של הילד שלו, ולא לטיול בחו''ל. ואם הטיול לחו''ל שווה לו יותר - שלא יביא ילדים. זה טבעי כל כך, להביא ילד. אבל זה לא נראה לי הוגן. לא נראה לי הוגן בכלל, שאדם חסר תקנה ומנוול יביא ילד. זה נראה לי לא בסדר, שהורה ששכח את הילד שלו איפשהו וגרם למותו יוכל להביא לעולם ילד נוסף. אפילו אם לא ברמה הביולוגית, איך לעזאזל נותנים לאימוץ ילדים מבלי בדיקה מקיפה על המשפחה האומנת שלהם? איך זה שאנחנו לא פועלים מספיק בשביל רווחת הילדים? איך זה שאין חוקים מחמירים יותר, זכויות ששמים עליהן דגש אמיתי? וביחד עם זה קרתה התופעה המדהימה של ילדים בלתי מחונכים לנימוסים, כבוד האדם ומשמעת עצמית. זה לא הגיוני כמעט. 

הייתי רוצה בילד, אבל כמה סיבות משמעויות מונעות ממני את הרצון הבסיסי. אני לא אוהב את החלוקה לתפקידי אימא ואבא. אמנם יש כאלו שיגידו שזה לא מחוייב להיות דבר שכזה, אבל יש כאלו שיטענו שהילד ידפק אם בתקופת חייו המוקדמת ביותר הוא לא יבלה את רב זמנו עם האם. אני גם לא בטוח שאצא אבא מוצלח כל כך. ומעבר להכל - העולם הזה לא נראה לי הוגן מספיק בשביל להביא אליו יצור חי. אני לא יודע אם אני מוכן לקחת על עצמי את האחריות הזאת, אם אני מסוגל לקחת על עצמי את האחריות הזאת בהצלחה. וחבל שלא כולם חושבים כמוני. כמות הילדים שנראים עצובים וקורים להם דברים עצובים היא יותר מדי. אנשים לא מבינים מספיק את המשמעות של להביא משהו שממש חיי, שבאמת מרגיש לעולם, וכמה אחריות זה דורש. 

לא לכל אחד מגיעה הזכות להביא ילד.

~~~
אני מתקשה לכתוב כאן לאחרונה כי לא דיברתי עם בני אדם על משהו מהותי וענייני די הרבה זמן. כל מי שדיברתי איתו חלק דעות דומות לשלי, ולרוב לא הגענו לשיח שחידש לי נושא למחשבה. הייתי שמח אם היה קורה משהו שיחדש לי את המהלך המחשבתי.