קשקושי פילוסופיה נכחדת

אין לי דעה על ברית מילה. לדעתי שאנשים יעשו מה שנראה להם טוב. בסה"כ זה לא הרג אף אחד, ולא ריפא אף אחד. יש לזה את היתרונות והחסרונות שלו. שאנשים יעשו מה שהם רוצים, אלא אם זה מוכח כמסוכן, או כבריא ואז למה לא אם זה בריא יותר. אם אנשים רואים בזה פגיעה בשלמות הגוף אז מילא, אם יהודים ומוסלמים רואים את זה כחלק מהסימן היכר שלהם שיהיה להם לבריאות, אבל שלא יכריחו את כל השאר. אם תכנסו לקישור, תגלו שאין ביכולתה של אם להחליט האם בנה הולד יהיה נימול או לא. נותנים לה קנס. הינה, עוד מקרה מצויין לכפייה הדתית בישראל. עוד פעם ידיעה שהיא גרמה לי להאדים ולכעוס. עוד ידיעה אחת שמצדיקה את הניסיון המר של הצעירים לברוח מהארץ. ואחרי המחשבה הזאת, נהייתי מאוד עצוב. זה עצוב שכל צעיר שני שאני פוגש ומדבר איתו אומר לי כמה הוא מחפש לרדת מהארץ, מה התכניות שלו ואיך הוא יעשה את זה. עוד יותר עצוב, שהאנשים היותר פרודוקטיביים והשאפניים הם בדיוק הצעירים האלו, שחולמים על כל מקום אחר שהוא לא ישראל הדתית. המושג "ישראל הדתית" נהיה פופולרי מאוד בקרב השיחות של הצעירים (אולי גם המבוגרים, אני לא שם בשביל לשמוע). אולי בגלל השפעת המערב, אולי בגלל כמות הרוסים שהביאו איתו חילוניות וסלידה מההלכה שתייקה אותם בקלסר ענקי של אזרחים סוג ב', אולי בגלל שהאינטרנט וכמות האינפורמציה גרמו לנו להיות קצת ביקורתיים יותר. הסיבות האלו, בעצם, לא באמת משנות. משנה שהמושג "ישראל הדתית", או אפילו "ישראל המתחרדת", נהיו פופולריות כל כך. ומי שאמור להנהיג את מדינת היהודים, אחרי כל כך הרבה שנים של גלות ואי שייכות, רק רוצה לרדת. רק רוצה לרדת כי המוצא והדת שלך התערבבו, רוצה לרדת כי מכריחים אותך לחתוך לילד שלך את הבובול. ואם לא, תשלמו כסף. יש לי אלפי בדיחות יהודים-רוכלים-תאווי בצע, אני אוהב את הבדיחות האלו, אבל זה מצחיק רק בתאוריה. מבט רציני אחד ואתה קורס תחת התדהמה, תחת המזרח התיכוניות הערבית המוסלמית. ולא, אני לא נגד ערבים, ויהודים מרוקאים, עיראקים וכו'. הכוונה היא לתרבות הדתית של המזרח התיכון. תביטו סביבכם, כל מקום, כמה שהוא יותר דתי, יותר מסוכן. איראן זאת דוגמא כל כך טובה שאני אפילו לא אפרט.

בסופן של כל המחשבות האלו, כפי שנאמר, הרגשתי רע בשביל ישראל. היא קמה על ערכים יפים, על חברה פועלת וחרוצה, על חזון והישרדות. חשוב שלכל עם תהיה מדינה, חשוב שלכל אחד יהיה בית. אבל מה קורה אם אתה מתחיל לסלוד מהמדינה שלך? מה קורה אם אתה מנמנע מלהגיד "אני ישראלי" באיזה אתר רשת. לא בגלל האנטישמיות, כי למה שתהיה בקשר עם אנשים כל כך בורים, או פרימיטייבים, או פשוט צרים ושונאים שהם אנטישמיים. אתה מתבייש כי אתה לא רוצה שיחשבו עליך את כל הדברים שחושבים על הישראלים, שאתה עצמך חושב על ישראל. הרגשתי כל כך רע בשביל כל החלוצים, המעפילים, לוחמי ההגנה, הלח''י, האצ''ל, טרומפלדור, הרצל, וייצמן וכל החבר'ה. הרגשתי באמת רע בשביל החברה והעם הישראלי. אז תכננתי לכתוב מכתב לביבי, ולא משנה מה, הוא יגיע אליו. אני עצמי לא מרגיש אף השתייכות שהיא לישראל, המדינה הרגה אותה מזמן, אבל הסימפתיה שלי עם ליבם של המורדים היהודים. 

בהתחלה, רציתי להביא לביבי הוכחות. רציתי לתת לו פיסה אמיתית מהעם, משהו שמעיד על קולו ועל תחושתו, משהו שיצרום לו, והוא יהיה חייב להפסיק עם הכפייה והשלטון הדתי בישראל, שהוא חייב לעצור את ההתפשטות הזאת של ישראל הדתית, החרדתית...אז היה לי רעיון גאוני. אני פשוט אחפש את הכתבה הזאת בעוד כל מיני מקומות, ואני אראה לא מה אנשים רגילים לחלוטין שמשוטטים באינטרנט אומרים. אבל לפני שאני שולח לו את זה, אני צריך לנסח את זה יפה, ובשביל לנסח את זה יפה אני חייב לקרוא קודם כל את דעת העם. 

כמה דקות בלבד, וירדתי מהרעיון. ירדתי ממנו לא כי התעצלתי, לא כי חשבתי שזה לא חשוב, אפילו לא כי הייתי לא בטוח בעצמי. החלטתי לא לכתוב מכתב לראש הממשלה כי אני לא מייצג בדיוק את רוח העם. 

כן, היו תגובות של אנשים שחושבים כמוני, שאדם לא חייב להיות נימול בשביל להרגיש יהודי, שהיהדות עצמה צריכה להתפתח ודי למנהגים שמלפני אלפיים שנה, שגם אם החברה היהודית ממשיכה לערוך ברית מילה ומשפחה מיוחדת אחת מחליטה אחרת - צריכים לחנך את החיילים הצעירים לקבל את היהודי שלא נימול, וגם אם הוא לא בדיוק יהודי - כנראה שיש לו הקשר כלשהו ליהדות, במידת הדם והשורשים, בדיוק כמו שאתם אוהבים. תתנו לו, זה טוב לכם, זה יותר אנשים, זאת יותר השפעה, זאת שייכות ואיחוד לבבות. מה זה משנה אם אבא או אימא או סבתא יהודים, אם הוא מרגיש יהודי - למה שלא תתנו לו להיות אחד כזה? למה לשפוט אותו על פי איבר המין שלו? למה בכלל להסתכל ולבחון את איברי המין של חבריך למקלחת? תתקלח בשקט, אל תצוד ערלים. היו שם תגובות שתוכנן מצא חן בעיניי מאוד - כאלו שכתוב בהן שהיהודים מזמן לא העם הנבחר אחרי שגדולי היהדות הם החוטאים, האדמוקרטיים, השוביניסטיים, המושחטים, האלימים. שבשביל להיות אור לגויים צריכים להפגין סובלנות, אהבה הדדית, או לפחות הבנה הדדית, כבוד המספק לתת לכל אדם להאמין בדיוק בדרכו שלו, ולזכור שכרגע - להיות יהודי הוא המוצא שלך. אתה יכול לחגוג כריסטמס, ועדיין להיות יהודי. אלא אם סוף סוף תפרידו, אבל משום מה לא מפרידים בין עברי ליהודי, אני לא יודע למה. תגובות שטענו שאנחנו כל כך אובססיביים למסורת, שאנחנו שמים רגל לקדמה הישראלים, שאלו שנמאס להם לסגוד ליהדות שנועלת את הנשים בבית, מתנשאת מעל כל אדם אחר (יש אפילו איזו פסקה כזו שאומרת שאם אתה רופא יהודי ויש אדם גוי חולה בשבת, לא משנה באיזו רמת חומרה, אסור לך לעזור לו. מותר לך לעזור בשבת רק ליהודים), שרוצה לשחוט הומואים ולסביות. אם נמאס לך מאותה חברה שפיתחה פרזיטים (בהחלט פריזיטים, לא אתחרט על מילותיי אלו), שפיתחה אנשים שצמאים לכוח ושליטה דרך הדת, חברה שזורקת אבנים ויורקת - אתה לא חייב להאמין בדת הזאת. אבל מכריחים אותך. אתה לא יכול להיות עברי, אתה חייב להיות יהודי-עברי, או שו דבר. גוי מסריח, מושפע מארה"ב, מוות לארה"ב, מוות לגויים, העם היהודי הנאור והטוב מכולם, אור לגויים, כולם טועים ואנחנו צודקים - ואלו היו התגובות. רב התגובות. "אם אתה לא נימול אתה לא יהודי", "יש חוקים ויש רבנים, למה להפר את המילה שלהם?", "ככה זה ביהדות וככה זה ישאר!", "מוות לארה"ב ולגויים הערלים המסריחים", "היהודים, אל תקשיבו לחזירים האלו! תערכו ברית מילה!", "אם ישראל נהיים כל כך חילונית זה יהיה סיוט, הם יהרסו את כל החוקים", ועוד ביטויים שנאה, אפילו בורות, חוסר מחשבה וביקורת, הצמדות מגוחכת לעם היהודי, הנאור, הטוב, יותר טוב מכל אחד אחר. 

אם לכל כך הרבה יהודים חשוב לשמור על המסורת, על הלך הנישואין, על הלך ההתגיירות (בחיי שהייתי מתגייר אם התהליך לא היה כרוך בשני כיורים בבית. פשוט אין לי), על הלך ברית המילה ללא משבה ובחינת המשמעות הבריאותית, הלך האונס הדתי הזה - זאת זכותם המלאה. זאת המדינה שלכם, בכל זאת, לא שלי. אני רואה בדת לא מתחדשת רעיון מגוחך, אפילו המסורות בו כל כך עמומות שאתה בכלל לא מרגיש כמעט אף רוח חג, אבל אני לא אחליט עבור ציבור שלם. וציבור שלהם נלחם נגד התבוללות, נגד רעיונות חדישים מאוד שפועלים ישירות כנגד היהדות, נגד כך שיהודי לא חייב לחבוש כיפה מעולם בשביל להיות ממוצא יהודי. הציבור השלם הזה בחיים לא ייצור אף ישראלי. ישראלי יהיו התכונות הכלליות של העם הזה - צעקני, חם, עצבני, לא פרייר, תמיד תומך, תמיד עוזר. האמת שלי זאת נשמעת יותר כמו סטיגמת יהודים ספרדיים (האשכנזים תמיד נראו לי שקטים, חננות וחשדניים, אם כבר אנחנו בסטיגמות), אבל בסדר. אתה תהיה ישראלי, אבל אתה לעולם לא תרגיש ישראלי באמת אם לא מכירים בך כיהודי. ולא יכירו בך כיהודי לא משנה כמה תרצה להיות. כן, כמובן, "תתגייר" זאת תשובה פופולרית. אבל תבדקו טוב טוב את תהליך הגיור. 

הייתי מוצא את היהודי שבי, אם היו נותנים לי למצוא אותו בעצמי, לא להפריד בין חלב ובשר. ועכשיו כשיש מדינה ליהודים, הם צריכי סוף סוף לפעול, ולהבין ש"אבל זאת המסורת" זאת תשובה מגוחכת למוצא. עכשיו ישראל צריכה לאחד את עצמה, להיות בקידמת העולם, לזהור עם המוח היהודי המבריק שלה. אבל המוחות האלו בורחים, רחוק רחוק, במקום שבו לא יחייבו אותם לעשות ברית מילה, או לרכוש משום מה כיור נוסף. 

וזאת הסיבה שלא כתבתי לביבי. אנשים לא חושבים כמוני. אנשים לא חושבים שללכת על מסורת לא משתנה כל כך הרבה זמן, כשאנחנו תרכובת של יהודים על פי ההלכה ויהודים על פי הסבתא ויהודים על פי היטלר, עם תרבויות שונות וצורות חשיבה שונות. 

אני מתחיל לסלוד, לסלוד ברצינות מהתרבות הזאת שמתפתחת כאן, לסלוד כל כך שאני מנסה לברוח ממנה עד כמה שאני יכול, ולמצוא את הזהות היהודים שלך בתקופה שלפני קום המדינה. לסלוד כל כך שטיפשים יראו בי אנטישמי. אני לא אנטישמי, אני לא שונא אנשים על פי הדם שלהם, כמו שאני לא אוהב אותם על פי הדם שלהם. אבל אני שונא את התרבות היהודית שתיארתי מעלי, כן, בהחלט. שונא כל כך את כך שהיא עיוורת, עתיקה בכיעורה, בחוסר האהבה, חוסר השיוויון, חוסר הסובלנות והכבוד אחד לשני. ובגלל שכל כך הרבה חושבים ככה, ולא מעניין אותי בכלל מי האנשים האלו, מעניינת אותי כמותם - אני לא יכול לכתוב מכתב לראש הממשלה. ממילא אם הוא יבדוק את השם שלי במשרד הפנים הוא ינחר לעצמו:"פחח, גוי." 

~~~
הבהרה: אני לא פגוע מהמצב האישי שלי כבר הרבה מאוד שנים. קיבלתי בסופו של דבר את הרעיון שישראל לא הייתה ולא תהיה הבית שלי. אולי בכלל לא יהיה לי בית, אבל זה לא משנה. אני לא מחפש את עצמי בישראל, אני לא מחפש שום תמיכה ריגשית. כרגע אני פשוט מאוד מאוד עצוב בשביל ישראל.