קשקושי פילוסופיה נכחדת

בניגוד לדעת הקהל הרווחת, תמיד הייתי נגד פירוק ברית המועצות. לדעתי אפילו הקומוניזם התאים לעם הרוסי, אבל אי אפשר לחיות ככה זמן רב בעולמנו הדמוקרטי, לכן הייתי שמח אם בריה''מ לא הייתה מתפרקת - אלא נשארת מאוחדת, עם שינוי השלטון לסוציו-דמוקרטי במקום קומוניסטי. הפירוק מוטט כלכלית מדינות רבות שעד היום לא התאוששו (ואחרי עשרים שנה הגיע הזמן להתאושש), לא עורר שום קול חדשני ומהפכני, רק גרם לעולם לישון בשקט שהאויב הקומוניסטי הגדול נפל. האויב הקומוניסטי הסובייטי נפל, ואיתו נפל כל העם הסובייטי, הכלכלה הסובייטית, ואפילו ההשגים הסובייטים. במקום לשדרג את עצמה - בריה''מ נפלה בבוז, מבלי יכולת של ממש להתאושש. גם אני לא הייתי מצטרף לברית שהיא עם פוטין, שהוא דיקטטור גדול לכל הדעות, רק שלא ממש עושים עם זה שום דבר, מזניחים מיליוני בני אדם לסבול תחת שלטון דמוקרטי שיקרי - וזה הכי גרוע, כולנו יודעים את זה. 

פוטין הגדול נוראי יותר מסטלין - לסטלין לא היו באמת מסיכות. כולם ידעו מי הוא סטלין, כולם היו בטוחים במהותו של סטלין (לטוב ולרע), סטלין היה סטלין, ההתחלה, ההמשך והסוף היו מובנים לכולם. סטלין היה דיקטטור במדינה קומוניסטית, הוא היה מפלצת במלחמה מפלצתית, הוא מת בשקט, כנראה מעודף פרנויה, יכול להתגאות שלמרות שרצח מיליונים - הוא הקים מעצמה. לפוטין אין אפילו את התכונה הזאת, הוא כאילו הילד הרע של סטלין, שלא קיבל ממנו אף תכונה חיובית. 

כבר עשרים שנה שרוסיה בשפל, המוחות שלה עוזבים, ואין היא מצליחה לפתח מוחות חדשים. התרבות הפכה לזולה, הנימוסים נשחקו, ועדיין כולם לומדים - אבל ההישגים הם מזמן נחלת הנוסטלגיה הסובייטית. פוטין רודן ברוסיה, והוא רודן גם באוקראינה. שהיא כמעט כמו רוסיה, רק שהיא אי שם בקצה. 

אוקראינה המסכנה התחילה לגלות סימני לאומיים של ממש כמה שנים אחרי תחילת המילניום הנוכחי. כולם דיברו רוסית, למדו את ההיסטוריה הרוסית, עבדו ועמלו בעיקר בשביל שהאולגרכים הרוסים ייתנו להם פת לחם זעירה שלא מספיקה להחזיק מדינה בצורה יעילה. העם האוקראיני מנסה למצוא את עצמו האבוד שנשחק עם השנים, מנסה לגבש לעצמו מאפיינים אתניים, וסוף סוף להתגבר על הרומן הארוך והבוגדני שהיא ניהלה עם רוסיה, לפעמים לא ממש מרצון. אוקראינה ואנשיה מנסים להתאושש עכשיו מהקומוניזם - למצוא את הקול שלהם שפתאום יכול להישמע, למצוא את העין הביקורתית שלהם מבלי להסתתר במרתפים, לדעת איך לארגן ואיך להפעיל מחאה. והיא כמובן צריכה להתאושש מהפירוק - הכל אבד, כל מי שיכול היה לנסוע נסע (בדר''כ היו אלו אנשי מדע ואומנות מפורסמים ומוצלחים למדי), והיא עדיין צריכה לאכול את השאריות של רוסיה. 

פוטין אוהב את אוקראינה אוכלת את השאריות האלו. ראיתי ראיון איתו בכנס ספרות כלשהו שהוא נכח בו, ומלבדו נכחו בו כל אנשי ספרות, ביקורת ספרותית, עיתונאים וכל אנשי העט בעצם מכל חבר העמים, בעיקר מרוסיה כמובן, אבל גם העם האוקראיני הראה נוכחות לא רעה. הראיון התגלגל לדיכוי התרבות האוקראינית ע''י הרוסים, ואחת הטענות הייתה שאוקראינה תמיד שאפה מערבה, אבל רוסיה משכה אותה מזרחה, בדיוק כמו שקורה עכשיו.

למי שלא מעודכן - אוקאינה קיבלה הצעה חביבה מהאיחוד האירופאי להצטרף אליו. כל האנשים געשו משמחה, סוף סוף אפשר לקחת את הילדים שלנו לדיסני-וורלד ולהשתחרר משאריות הקומוניזם (ואלו לא השאריות הטובות), להתפתח ולצעוד אל עבר ההגדרה החדשה - אל ההתאוששות - מדינת עולם ראשונה, מערבית, דמוקרטית ואירופאית. אבל נשיא אוקראינה, ינקוביץ', מחליט שלא לחתום על החוזה. העם האוקאיני, בדרך מוזרה שהוא לא ממש מכיר עדיין - יצא להפגנה. לא סתם למהפכה - להפגנה. ינקוביץ' מקשקש על דמוקרטיה, דיאלוג, אינטרסים כלכליים, אבל הוא לא מבין שהוא צריך להחליט איזה צד מהחומה הבדיונית של אוקראינה הוא לוקח - את הצד המזרחי, הצד של פוטין שעדיין לא ממש התאושש מההכרה בדמוקרטיה, או הצד המערבי, הצד שסוף סוף מסכים לקבל את פליטי בריה''מ והקומוניזם. צד הרבה יותר מוצלח מהצד של סטלין - בצורה פחות או יותר עובדתית. 

סטלין מחזיק במושכות, ללא אלימות, ללא קרב של ממש. אף אחד לא באמת מת, אבל האנשים תקועים. זאת לא באמת דמוקרטיה, זה לא באמת חוק, זה לא באמת סדר. כמעט ואף אחת מיוצאות בריה''מ לא התאוששה, אבל לעולם לא אכפת, מבחינתו הוא עשה את שלו ופירק את המפלצת הנוראית שאיימה על העולם הדמוקרטי. אבל הפריטים של המפלצת לא מעניינות את העולם הדמוקרטי הנאום. הפריטים האלו מקבלים על עצמם ורוצים בדמוקרטיה, בזכויות אדם, בבחירות ובהשמעת הקול שלך (שורה שאין לפרט כמה פעמים מוזכרת בשירי רוק רוסי). אבל העולם לא ממש מתאמץ. 

אני יודע שזאת לא סוריה, ולא מצרים, ולא איראן, ואנשים לא מתים, לא מופצצים, ולא מוצאים להורג על עניין שטותי כמו להיות הומו (ברוסיה המצב מאוד קרוב, אבל אתם יודעים, מחליקים). אבל אנשים שם תקועים בבוץ הפוטיני - ואף אחד לא מנסה להוציא אותם משם. 

אוקראינה צריכה שמישהו יציל אותה מפוטין ומרוסיה הטורפת. אני מקווה שהם יחתמו על החוזה, ויתחיל עידן חדש לסובייטים, שעדיין תקועים בתהילת העבר ובנוסטלגיה.