קשקושי פילוסופיה נכחדת

אני לא אוהב את האנשים שחושבים שאנחנו אובססיביים מדי לכסף. האמת שזה לא מדויק מה שאני אומר - כי בדר''כ אני לא אוהב את הדרך שבה רוב החבר'ה האלו עושים את זה.

למשל יש את השאלה הנפוצה כל כך "מה תרצה להיות כשתגדל?" - ואז אנחנו תמיד עונים תפקידים מסויימים שאתה מרוויח מהם כסף. אנחנו כמעט ולעולם לא בוחרים בתשובות אחרות, כאילו אין שום דבר בעולם חוץ מלעבוד ולהרוויח כסף. מחשבה עצובה מאוד, שאין שום דבר חוץ מלהרוויח כסף. ומצד שני כשאני צופה בתכנית על טורפים שהפקת נשיונל ג'אוגרפיק גם חבל לי מאוד על הזברה ועל הצאצא הקטן והחמוד שלה שבדיוק נטרפו על ידי נמר. גם צר לי מאוד על הג'ירפה שבעטה בולד שלה כשניסתה להגן עליו מפני לביאות צמאות דם, וצד לי על הצבוע הצעיר, שאחיו שחט באכזריות בשביל שליטה ומיזעור אויביו הפוטנציאליים לעתיד. חבל לי על כולם, ולא חבל לי על בני אדם, שלעזאזל יכולים להרוויח כסף מלפסל, לזמר, לדבר או ללמוד על משהו חסר משמעות להישרדותנו הבסיסית.

כמה שאנשים אלו בכיינים, אלו שמתלוננים על מערכת הכסף. אני לא אומר הרבה כסף - אני לא אומר שאנחנו צריכים לאפשר, כחברה שוויונית אשר דואגת לכל פרטיה, להומלס למות מרעב. אם הוא חולה אנחנו צריכים לטפל בו, אם הוא מכור לאלכוהול או סמים צריכים לשקם אותו, אבל אם גישת החיים שלו היא שהוא לא צריך לעבוד בשביל להיות מאושר אין לנו שום אחראיות על תכולת קיבתו. זאת גישת חיים טיפשית. זה כמו להגיד לאריה להפסיק להיות טורף - אנחנו צריכים לחפש אוכל, להתחמק מטורפנו, למצוא לעצמנו מכסה. אנחנו יכולים לגדל אוכל או לטרוף אותו, אנחנו יכולים לחשוב על דרכים מתוחכמות בשביל להשיג אוכל ומכסה - וכמה טוב שהמצאנו את הקריירות והתפקידים השונים, תפקידים הזויים שקשורים לרוח ולרגש, תפקידים שמבחינה טבעית הם מסריחים ולא צריכים אותם. יצור חי לא זקוק לזמר, למפיק, לתסריטאי, לצייר, לפסל, לקומיקאי, לסופר, למעצב אופנה, לספר, ועוד שלל של מקצועות שאנחנו עוסקים בהם ונהנים מהם. מבחינה הישרדותית המקסימלית ביותר אנחנו צריכים מזון, מכסה, נקבות מולידות וזכרים נלחמים. כמובן שיש דברים קטנים שנכנסים בתוך רשימת הצרכים הקצרצרה שלנו, אבל זה העיקר. ולהתלונן על זה שהעולם סובב סביב כסף זה כמו להתלונן שהעולם סובב סביב המזון וההישרדות. 

לדעתכם זה קל להיות טורף שצריך להיות נואש לאוכל כל הזמן, ולפעמים הוא גם רעב מאוד אם הוא לא מצליח לטרוף אף חיה אחרת שהיא. ומה דעתכם על משטחי אוכל אינסופיים - לצד טורפים חזקים ומיומנים שכל יום ינסו לתקוף אתכם. כלומר - כמה פעמים ביום אתה נתקף, אתה מאבד את חברי השבט שלך,וזה תמיד יכול להגיע אליך.

לדעתי זה משמח מאוד, שיש לי את האפשרות לצייר ולהרוויח על זה את פת לחמי, להיות סופר ולמלא לעצמי את המקרר, להיות פוליטקאי, להיות ספורטאי, להיות שחקן, מהנדס, רופא, עורך דין, שוטר, אח, פקיד, מנכ''ל, מלצר, מורה, איש רוח, הוגה דעות, רקדן, ולעזאזל כמעט הכל - ולהרוויח על זה כסף.

לדעתי העובדה שהעתיד יכול להיות מורכב מפעולה שלא מתפקדת כעזר להישרדותנו הבסיסית והחשובה ומהצורך שלנו למזון ומכסה קסומה. 

עיצבנו את העולם ככה שהכל מתחיל להיות אפשרי, ואפשר אפילו ליהנות מכך שאתה שורד, אפשר לעשות פעולות שונות ומגוונות, ואם זה נעשה כמו שצריך - לעולם לא יהיה איש זה רעב. 

תחשבו למה נועדו להיות מבלי תבונתנו. להיוולד לתוך שבט, להילחם בהיררכיה חברתית, לצוד חיות, לגדל מזון ולהילחם במפגעי הטבע, להילחם באויבים ולהוליד בכאבי תופת. 

אני רוצה להיות מורה, או עיתונאי, או מייעץ פוליטי, או מנהל מוזיאון, ואולי אני רוצה גם להוציא איזשהו ספר בשם בדוי, ואולי להיות פעיל שלום, ואולי לגדל פרחים וחתולים. ומדהים שבסופו של דבר - אוכל להרוויח כסף מרוב פעולותיי הרציניות והפעילות. 

זאת פריווילגיה בעולם הטבע, ואותם הבכיינים שחושבים שכסף זה עניין משני ולטייל בעולם זה הדבר החשוב ביותר - אתם טועים. אם לא יאכילו אתכם אתם תמותו, ואז בחיים לא תזכרו לראות את הודו. ואף אחד לא יאכיל אתכם חוץ מאימא ואבא, אז אתם צריכים להתכונן לעשות משהו עם עצמכם כשהם ימותו. תנסו לצלם מקומות נדירים בהודו. תוכלו להרוויח כסף אפילו מזה. קסום.