קשקושי פילוסופיה נכחדת

עקרונות דמוקרטיה מהותיים תומכים בסובלנות, פלורליזם וכבוד לשונה. חשבתי שאני תומך בעקונות האלו - אבל הגעתי למסקנה שאני לא. 

הלכתי לפני כמה ימים עם גברת נחמדה ברחוב, ועברנו באיזור דתי. הדבר המדי שקרה הוא הסטות מבט, אפילו שחורף והיא בכלל לא חשופה (לא שזה משנה). כשהייתי צעיר יותר הייתי אומר שזוהי זכותם המלאה של הדתיים להחליט לאן הם מסתכלים ומתי הם מפנים מבט, אבל אז הסתכלתי בפניה של אותה בחורה. היא בחורה מתוקה ונחמדה, והיא נעלבה נורא. חשבתי לעצמי שזה בטח מעליב, שעוברים לידך ברחוב כאילו עשית משהו ממש רע ושאי אפשר להסתכל עליך. אחרי שאמרתי לה שזה באמת לא משהו שצריכים לייחס אליו איזשהי חשיבות, היא ציינה בפני כמה זה נורא לחיות באיזור דתי ולראות בכל מקום סטיקרים "אישה צנועה היא אישה שמכבדת את עצמה", לקבל עיתונים דתיים שאין בהם אפילו תמונת אישה אחת, אבל יש בהן בהחלט סיפורים על נשים פרוצות שעשו כך וכך נגד הדת הקדושה. סיימנו את הנושא מהר כי זה נושא מדכא, ואז הפסקתי להכחיש משהו שהכחשתי הרבה מאוד זמן. אני לא מכבד דתיים (כחברה, לא כפרט, פרט זה עניין שונה ואחר לחלוטין). כל דתי שהוא, לא משנה לי מאיזו דת הוא הגיע(מדובר בשלושת הדתות הגדולות כיוון שאני לא בקיא מספיק באחרות) - אני לא אכבד אותו.

אני מבין את ערך הסובלנות ולכן אני לא אלך וארביץ למישהו כי הוא דתי. אני לא אלך וארביץ למישהו לא משנה מה, אבל הנקודה מובנת. אבל אני הייתי מעדיף שלא יהיו דתיים, בהחלט. העניין המדובר איננו האמונה באל, מבחינה זו גם אני דתי למדי ואף מאמין הדוק באל שגיבשתי לעצמי בראשי. העניין הוא לא ''איש באמונתו יחיה'', אלא העקרונות שמאחורי האמונה הזו. אני לא יכול לכבד את הדת כפי שאני מבין ורואה אותה, וכל אחד מוזמן לחדד את הבנתי, אבל מובן שאני מדבר על כיום. כיום אני רואה את החברה הדתית פועלת כנגד נשים, טכנולוגיה, הומוסקסואלים, ובעיקר אנשים שדרך האמונה שלהם באל שונה משלהם. אני לא יכול לכבד חברה שמתנהלת באלימות, אני לא יכול לכבד חברה אשר מונעת מנשים פחות או יותר לחיות, אני לא יכול לכבד חברה שהעקרונות הדתיים שלה(כמו בנין או שטח) יותר חשובים לה מחיי אדם. אני לא יכול לכבד חברה עיוורת וחירשת לשונה, אני לא יכול לכבד חברה שמכחישה עובדות מסתוריות אשר אמינותן מעוררת מחלוקת כמו קיומם העתיק של דינוזאורים. אני לא יכול לכבד חברה ששופטת אנשים על פי לבושם, אני לא יכול לכבד חברה שמעקרונה איננה דמוקרטית, איננה מכבדת ואלימה. אינני יכול לכבד חברה שמכפישה ומתייקת אזרחים כסוג ב' בגלל שרק אבא שלהם יהודי, ואני לא יכול לקבל חברה שחושבת שהאינטרנט הוא מזיק המזיקים ושהאויב האמריקאי חייב להיות מושמד. האפיפיור הנוכחי נחמד מאוד, והוא התבטא מאוד יפה על הומואים, אבל מכאן עד לקבלתם לחברה הנוצרית היא מרחיקת לכת. 

זו לא חברה עם חופש ביטוי, זאת חברה דוגמטית, ואני לא יכול לכבד דוגמות שנראות לי אינן מכבדות חיי אדם ואינן שוויוניות. אני ניסיתי מאוד, אבל אני לא יכול לכבד את האנשים הדתיים של שלושת הדתות הגדולות, לא כרגע, לא עכשיו. אולי משהו ישתנה בי ותהיה לי הארה, ואולי משהו יתקדם וישתנה מכיוון הדתות שיתאים יותר לעולם הדמוקרטי והטכנולוגי, אבל בהחלט לא. אני לעולם לא אעשה דבר רע ולעולם לא אשפוט את האדם העומד מולי בגלל שיש לו כיפה או צלב - אבל ברגע שאשמע את דעותיו, ובמידה והם הדעות הדתיות הקלאסיות - אני לא אוכל לכבדו, כיוון שהוא שונה ממני. כיוון שאני מאמין בשוויון מוחלט, בשינוי ובהתקדמות, כיוון שאני מחרים את האלימות לכל צורותיה (אלא אם באים ומרביצים לך, אבל זה משהו אחר). 

הבהרה: יש הבדל בין שימוש תרבותיות שקשור לדת (כמו להדליק נרות שבת לדוגמא) לבין להיות דתי. אני מדבר על העקרונות הדתיים הפופולריים, הקלאסיים והראשוניים ולא על הזרמים החדשים והחדשניים כמובן שדוגלים בשוויון בין המינים, בהתקדמות ובמחשבה. לא יכולתי להכניס את זה לניסוח בכל פעם מטעמי נוחות ואסתטיקה, כך שאנא מכם אל תתעכבו על חברות דתיות חדשניות ועל אנשים פרטיים. הכרתי אדם חרדי מקסים שהפרשנות שלו הייתה שונה לחלוטין, למשל - הוא חשב שהצניעות איננה עניין של כבוד ושלא צריכי לשפוט אדם על פי מלבושיו, אלא שזה עניין יפה בין גבר לאישה שמתמסרים לחלוטין אחד בשביל השני, ושכמו האישה כך גם הגבר צריך להצניע את עצמו עבורה. הוא איננו הפר אף עקרון שוויון וסובלנות שנראים לי החשובים ביותר, לכן הוא איננו דוגמא לאנשים ודרך חיים שאני מגנה. 

הבהרה2: תרבויות לא דתיות עם עקרונות חברתיים הזהים למוזכרים הנ''ל אינן שונות מבחינתי. שוב, האמונה באל אינה משנה לי. 

~~~
הפסקתי עם המספור, הוא עלה לי על העצבים.