קשקושי פילוסופיה נכחדת

1. אם מגיב קיבל רושם כזה או אחר על הדברים שכתבת - במיוחד כשמדובר בפוסט דעה שהוא - המגיב לעולם לא יירד מדעתו. הוא לא יירד מדעתו גם אתה תגיד שאולי נראה שהתכוונת לאדום, אבל הכוונה האמיתית הייתה ללבן. הם יתווכחו איתך עד שייצא ממך המיץ, ולא בגלל דעות מנוגדות - אלא כי לא משנה מה - הם לעולם לא ירפו מהבנתם הראשונית. אין הדבר אומר שההבנה שלהם לקויה בחסר, כלל וכלל לא, יכול להיות שלא בורכת ביכולת ההסברה. אבל לעולם לא יתנו לך חנינה. 

2. אם תשתמשו באמצעים כגון הגזמה, הגדרות כוללניות, חזרות קיצוניות וכו' למען הדגשת הרעיון וקישוט הכתוב - לעולם לא יקבלו את הדבר בהבנה. הייתי שוביניסטית, גזענית, שונאת אדם, מתעללת בבעלי חיים, ימנית קיצונית ושמאלנית קיצונית. הייתי המון דברים רק בגלל שהקצנתי את קישוט הכתוב, ציינתי את הכוונה שמאחורי הקצנה זו - אבל אם הרגזת אדם על שם הגדרה או הכללה, הוא לעולם לא יקרא את הסוגריים שנמצאים בסוף שמבהירים למה התכוונת. 

3. אם לא תפעלו כמו עורכי דין ותחפשו פרצות במה שכתבתם - יעשו את זה בשבילכם והתוצאה בדרך כלל מסתיימת בעלבונות למיניהם. אחרי הכתיבה בישרא-בלוג לדעתי אוכל להיות עורכת דין מצויינת.

4. המצטיינים בגועל הם שלל ''ללא שם''ים יקרים. כולם יודעים את זו, הדבר הפך למין אקסיומה בישרא-בלוג. העניין הוא - אני בהלם שהתופעה הזו עדיין קיימת. ברור הרי שחלק מהמגיבים הם משתמשים רשומים בישרא, הרי לא הגיוני שרק לא משתמשים רשומים יהיו כל כך גועליים, אבל כולנו מגנים את ללא שמים, כולנו נרתעים מהם ויש אפילו אנשים כמוני שנעלבים מהם. אז למה הם עדין שם לעזאזל?! 

ומכאן למדתי עוד דבר על צביעות ופחד האדם. 

5. הפוסט המושקע, העמוק והמתוחכם ביותר שלך לא יזכה לאהדה של ממש ולקהל קוראים רחב. מצד שני - פוסט על סקס יעשה את שלו. למה לעזאזל כולם כל כך אוהבים סקס?

6. אחת הסיבות שאני לא מגיבה הרבה בבלוגים אחרים היא שאני לא כל כך אוהבת בלוגים, אבל הסיבה השניה והמהותית היא שאין דבר יותר מעליב מלהגיב לבלוגר חביב, להיכנס ביום למחרת לראות אם הגיבו לך, ואתה רואה שהגיבו לכולם חוץ מאשר לך. אני באמת ובתמים נעלבת. לא אכפת לי שאין לכם מה להגיב, תעשו לי סמיילי, אבל תתייחסו אלי. לא להתייחס לאדם שנתן לך יחס הוא דבר לא מכבד, ולאנשים רגישים כמוני - מעליב עד עמקי נשמתי. 

7. ברגע קריטי של ויכוח אשר את סופו איש לא יכול לחזות - יש תמיד מגיב, בדר''כ מגיבה, שיתחיל לנתח אותך פסיכולוגית. הם כמעט תמיד טועים, או לפחות לא ממש צודקים. מאז ההתנסות שלי עם ישרא אני לעולם לא מנתחת יותר אנשים פסיכולוגית. אם אנשים מוכשרים וטובים כושלים בלנתח דמות ללא סודות ופשוטה למדי להבנה כמותי, איך אני אתמודד עם נפשות מסובכות ומסתוריות?

8.לצערי, קהילת הישרא-בלוג לא ממש מתייחסת לכתיבה יצירתית. כתבתי כמה וכמה דברים, וכל כך רציתי ביקורת שהיא שאפילו פרסמתי קישורים בצד הבלוג, אבל אנשים פשוט מתעלמים מזה. חשבתי שהבעיה בי, ואז הבנתי שהבעיה בכולנו. 

ישרא-בלוג הוא הזדמנות מצויינת לכותבים צעירים ולא צעירים ליצור ולא רק לשתף את הקוראים בחייהם, דעותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם. לדעתי אנחנו מפספסים הזדמנות מצויינת - וחבל.

9. כמעט תמיד יש לפחות מגיב אחד שגורם לך לחייך כמו מטומטם. או לפחות לי, אבל אני מושפעת. 

10. לכולם יש OCD.