קשקושי פילוסופיה נכחדת

למען האמת, באופן כללי, אני פשוט שונאת להתרטב, ומלחמות מים/לונה פרקים/בריכות/ים וכו' לעולם לא עשו לי את זה. לפעמים הגשם מוצא חן בעיניי, אבל רק בימיו הראשונים, לרב אני מתאהבת בו מרחוק. 

כל תהליך המקלחת הוא תהליך מייגע למדי, לטעמי. כבר מראשיתו האדם מרגיש אי נוחות מסויימת.
הרי ראשית, עליך להתפשט. אם אתה חי לבדך או עם בן הזוג שלך, ובמקרים קיצוניים חברים שאתה לא מתבייש להראות להם את פרח המיניות שלך, זו לא ממש בעיה, כי אתה יכול פשוט להניח את כל הבגדים בארון, לשים את החדשים על המיטה, לזרוק את הגרביים והתחתונים לסל כביסה - וללכת להתקלח! אך לרב הסיפור הוא מעט שונה. לרב, או שצעירים חיים עם ההורים שלהם, או עם שותפים שלמרות היחסים הטובים - פרח מיניות זה פרח מיניות, וזה דבר אינטימי לחלוטין. אנשים בגילאי 30+ הם בעלי ילדים, ובאופן כללי רבים מתביישים בגופם גם מאנשים כמו בני הזוג שלהם, שראו את כל מה שאפשר לראות ואפילו מעבר לכך. גבר מתבייש להראות  לאישה שלו את זכריותו שלא במיטבה, או שאישה לא רוצה שהגבר שלה שהיא לא גילחה כאן וכאן וכאן. תהליך ההתפשטות דורש התחבאות מסויימת, הבאת הבגדים איתך למקלחת, התארגנות במקלחת לפני תהליך הניקיון ואחרי תהליך הניקיון. התהליך מעט מסורבל בגלל הבגדים שאתה מפשיט באותו החדר - והבגדים שאתה גם לובש בתוך החדר. חדר מיוזע, בדר"כ קטן, ובדר''כ אתה צריך לסחוב איתך בגדים, שזה כבר לא דבר נוח למדי.
גם כשאנשים חיים לבד, נמצאים במערכת יחסים פתוחה וחשופה לחלוטין ויש להם את אותם חברים נדירים ולא מביכים - יש עניין נוסף, שממנו סובלת יותר האישה. חלונות. גם אם אתה מתהלך בחופשיות בביתך כביום היוולדותך - נא היזהר, ולמרות אי השוויון המקפח  - בעיקר היזהרי. אנשים מציצים, אנשים עלולים לצלם אותך, וכל איבריך יהיו מושא קבוצתי באתרים חברתיים או פופולריים. דבר שכזה אפילו עלול להוביל לפיטורין במקומות שבהם עובדים עם ילדים למשל, במקרים קיצוניים של אי הבנה, שקורים יותר משאנו נוטים לחשוב. ואפילו אם אתה אדם מיוחד מאוד שיכול לעמוד בנטל השיתוף האינטרנטי בגופך - זהו כאב ראש  כביר, ואתה חייב להסתיר את העניין מאשים כמו ההורים שלך או הילדים שלך. 
בימי החורף הקור מעורר בי פלצות של ממש, וקשה לי לתפקד מבלי שכבות בגדי, ובמיוחד בלי שכבות בגדי ועם שיערי רטוב.

תהליך הדוש עצמו גם הוא גורם לחוסר נוחות. אמנם זרם המים על הגוף העירום אכן בעל טריק מסויים ומיוחד שגורם לגוף להירגע, לנוח ולהשתחרר. כמובן שגם הניקיון המורגש משפיע טובות על מצב הרוח ועל יציבות וטוב רוחה של הנפש, ובכל זאת, מלבד העובדה הזו, אין שום דבר חיובי במקלחת. 
הבא נדבר על דוש. דוש הוא מקום קטן, צפוף, בו המים לא מכסים את כולך. בחורף העניין יכול להיות אפילו מסוכן לנועם המזג שלך, כשהקור משחק בו באכזריות. המים הם נחמה רגעית שלא מגיעה לכל תא ותא שזועק למים, ובעצם תהליך שהתחיל בתור מקלחת נעימה, רגועה ומחממת הופך למקלחת חובה זריזה, מייאשת, לא נעימה ומקפיאה מקור. העניין הכי נורא הוא הצפייה לקור עז אפילו יותר, כי בכל זאת המים חיממו חלק מתאי גופך, ואילו בחוץ שום דבר חיובי לא מצפה לך... הקיץ לא כל כך מנחם אותי! אמנם הוא חיובי מהחורף, אבל המים הקרים בקיץ לא גורמים לגוף שלי, ולנזלת האף שלי, להיות נינוחים במיוחד, ואילו מים בטמפרטורה שנחשבת חמה גורמים לי להזיע תוך כדי מקלחת. מעניין אם אי פעם הגעתי למצב שבו כמות המים הנקיים וכמות הזיעה השוו את עצמן, ובכך פשוט התרטבתי לחינם.
שטיפת השיער הארוך היא סיוט של ממש, כי פעמים רבות השיער שלך נוטה לרמות אותך, לתת לך תחושה כאילו כל הסבון הלך ונשטף, ודווקא כשאתה יוצא מהמקלחת אתה מגלה שכל הראש השעיר שלך מלא בסבון! ואבוי, אפילו הנמכת את הדוש בשביל שלא ייפגע בשיערך וייתן לו להתייבש! אכן נאחס רציני. גם ההסתבנות לא נעימה במיוחד. הסתבנות נעימה עם כפות הידיים איננה אפקטיבית במיוחד כיוון שהיא לא משפשפת, ורב ספוגני המקלחת מכעיסים ומאדימים את עורך. ספוגי מקלחת לא נעימים דורשים עבודה רבה. 
תהליך האמבטיה הוא אקסטרים של ממש, במיוחד לאנשים שנוטים לחולשה בטמפרטורות גבוהות (כמוני, שנוטה לחולשה בכל הטמפרטורות, חוץ מהנעים המיוחל). האמבטיה חייבת להיות חמה ונעימה ואורך זמן בשביל להפיק הנאה מכל תהליך ההמתנה ותהליך מילוי המים, אך בשביל שתישאר חמה לאורך זמן - היא צריכה להיות מאוד חמה בהתחלה. חמה באופן נסבל, אבל כמעט לא נסבל. הגוף מתחיל לעקוץ, והדקות הראשונות גורמות לסחרחורת של ממש. ואחרי דקות הניקיון השקטות - מה לעזאזל יש לעשות במקלחת? לחשוב? אמנם אתה אכן יכול לחשוב, אבל הרי אתה יודע שחוסר הנעימות של התקומה, הלבוש המחודש ושל התרוקנות האמבטיה וניקיון האמבטיה עומדים בפניך, אז איך אפשר לשוב בלב מלא? 

עניין נוסף הוא הקילוח. הדברים מגלחים את פניהם (והנאורים גם את בית השחי שלהם והמפשעה!), והנשים מגלחות רגליים, בית שחי, מפשעה, לפעמים ידיים, בטן ועוד מקומות הזויים (). תהליך הגילוח הוא מייגע מאוד, ולמרות שהוא מעין חובה חברתית (שבאיברים כמו הרגליים אני לא מקפידה עליה במיוחד) שלא באמת קשורה למקלחת - אנחנו מקשרים את התהליך בכל זאת למקלחת. 

הייבוש אחרי המקלחת עצמו הוא מייגע ומייאש, ושוב, בעיקר לבעלי השיער הארוך. שיער ארוך הוא תסבוכת רצינית, וכשהוא רטוב, הוא תמיד מעלה את הדילמה הבאה: האם להתלבש, ואז בעת לבישת החולצה אצטרך להתמודד עם קור השיער הארוך, או שמא אני אשאר במגבת עד שאתייבש את השיער, או שמא פשוט אשאר עם מגבת הגוף ומגבת השיער כמה שעות ואכתוב בבלוג עד שפשוט אתייבש? 

ובכל זאת - כולנו מתקלחים, כולנו מייבשים את ראשנו, ורובנו מרגישים טוב יותר אחרי מקלחת מאשר כמה ימים בלעדיה. למרות שבכל זאת אני לא נוטה תמיד להשוויץ בכך שאני לא נוהגת תמיד להתקלח כל יום, אלא כל יומיים...