אני לא ממש מבינה מדוע אתה הולך לקנות ספרים. הרי ספרים הם כל כך יקרים, ואתה תמיד יכול לבחור ספר שאתה לא תאהב, ושילמת עליו המון כסף בסה"כ! יש כל כך הרבה אנשים שקונים ספרים, הבית שלהם מפוצץ בספרים. רב הספרים נראים לי תמיד מוזנחים, שם ליופי, להראות כמה הבית אינטליגנטי. החדר אוטומטית נראה יותר אינטליגנטי אם יש בו ספרים, מספיק להכחיש את הדברים שחלחלו לנו לראש.
אם תכנסו לחדר שלי לא תחשבו שאני מש משתייכת לקבוצה האינטליגנטים למיניהם, יש לי ספרייה דלה למדי, נראה כאילו קראתי בערך 20 ספרים בחיי, ביניהם הארי פוטר גם באנגלית וגם בעברית, וכל השאר הם ספרים שנשארו מתקופת בית הספר או הילדות. אכן יש לי בערך 20 ספרים שקניתי בחיי. זה לא שלא נהניתי לקנות ספרים, זה ממש כיף הרי שיש לך משהו, אנשים יצורים שאוהבים חפצים. ובכל זאת, המצב הכלכלי שיאיר לפיד עושה הכל בשביל לגרום לו להפוך לגרוע יותר לחץ, ויכולתי לאפשר לעצמי רק מנוי לספרייה. גם עכשיו, כשיש לי קצת יותר כסף, אני הולכת כמו גדולה לספרייה ולוקחת ספרים משם.
כל כך כיף ללכת ולחפש ספר. אמנם הוא יותר יפה ומריח אפילו יותר טוב כשמדובר בספר חדש יד ראשונה, אבל הבחירה אפילו כיפית יותר בספרייה. יש יותר ספרים, אתה רואה מה אנשים אוהבים, אתה רואה במה לא נוגעים כל כך. יש את כל הספרים, גם הישנים ישנים וגם את החדשים. אתה יכול לצלול בעולם שלם, מגוון יותר, עשיר יותר ומשמעותית יותר זול. למה לי למלא את החדר שלי בספרים? הרי ספרים זה תוכן, זה לא יופי, זה לא רושם. אני כמובן קניתי ספרים שאני אוהבת לקרוא שוב ושוב, כמו אכן הארי פוטר, או שרלוק הולמס. אני גם קניתי ספרים שהייתי חייבת לקרוא והיו חסרים בספרייה, כמו הסדרה של פרסי ג'קסון שפשוט לא יכולתי לעמוד בציפייה שהספר יוחזר בקרוב, ורצתי לחנות הספרים הקרובה וקניתי את כל הסדרה (היה מבצע!).
מובן שאני גם נהנית לקבל ספר במתנה. ובכל זאת, יש לי כמה וכמה ספרים שכבר יושבים על המדף שנים, יפים מאוד ושמנים ומרשימים, אבל לא נגעתי בהם. אפילו חטאתי לפני כמה חודשים וקניתי כמה וכמה ספרים,בגלל מבצע מטורף שבו מאפשרים לך לקנות שבעה ספרים במאה שקלים. קראתי את רובם, ואני לא מבינה מדוע לעזאזל קניתי אותם. הנוכחות של הספרים יפה, אבל בסה"כ אני אמשיך להעשיר את עצמי בספרים שאהיה חייבת לקנות, אז מדוע לי ללכת ופשוט לבחור לקנות ספר?
לא רק ספרים שאתה מאוד אוהב אתה קונה, גם ספרים שמשתשים בהם שוב ושוב, כמו ספרי בישול למשל. אבל דווקא ספרים אלה מועטים. יש אימהות שמבזבזות כסף רב על ספרי בישול, אבל עוד יותר כסף על ספרים לפעוטות וילדים שבסה"כ עולים המון כסף, אבל אין בהם יותר מדי, והספר הזה הוא חד פעמי להפליא. אני יכולה להבין לקנות לילד ספר שהוא אוהב שמקריאים לו שוב ושוב או שהוא אוהב לקרוא שוב ושוב, אבל אני לא מבינה את הבזבוז הזה של שמונים שקלים לספר כמו "הזברה עם הפסים המבולבלים".
אני יכולה להבין מדוע הצורה של הספר עצמו משמעותית ולא כל אחד יכול לקרוא דרך האינטרנט. הרי הקריאה היא גם פולחן שהוא, לא רק התוכן. אבל אם גם הקנייה היא פולחן שהוא - אני לא יכולה להבין אותו. בכלל בכלל.
אז למה אתם קונים ספרים?
נ.ב
אני גם חושבת שאם היו פחות ספרים היו יותר עצים, אבל בסה"כ זה קצת קיצוני, אז בחרתי שלא להרחיב על העניין.
עוד מסקנות מעבודה בחנות ספרים:
א. כשרב הסבתות הולכות לבחור מתנה לנכד ונכדה - הן קונות ספר לימוד/פאזל/ספר פנטזיה לילד, וספר על טיפוח או נסיכות לילדה. בחיי שלא מדובר בי, עשיתי אפילו סטטיסטיקה קטנה ראש! דיכוי בנות מגיל קטן!
ב. חשבתי שיהיו אנשים נחמדים בחנות ספרים, כי הרי ספרים הוא ידע, וידע הוא לא רק כוח - הוא גם מפתח מוסר ונועם, אבל לא. בסה"כ רב האנשי שמגיעים הן סבתות שקונות מתנות לילדים שלהם, ונשים מכל הזנים והסוגים שקונות ספרי אירוטיקה.
ג. אמנם קראתי ספרים, אבל אני ''מוכרת שלא מבינה הרבה'' אם לא קראתי רומנים רומנטיים. אבל מה אם לא מעניינים אותי סודות לבה של בחורה שאבא שלה הוא נאצי והמאהב שלה יהודי והיא חיה בגרמניה של שנות הארבעים?! מעניינים אותי דרקונים, יצורים, בלשים והרפתקאות, סעמק.
ד. "הילד שלי בכיתה ד', אני צריכה ספר."
*מציעה את פרסי ג'קסון, כי אני כבר הצלחתי לקרוא, כמו רבים אחרים, הארי פוטר בכיתה ד' וזו בערך אותה הרמה*
"בחייך, את לא מבינה, אה? הוא בכיתה ד', אני אומרת לך. הוא לא יכול לקרוא ספר כזה."
קרה אותו הדבר. ילד בכיתה ב' שלא יכול לקרוא יומנו של חנון. ספר קורע מצחוק (מודה שקראתי את הראשון), אבל הוא עדיין נמצא ברשימת "כמעט ספר".
אנחנו היינו דור חכם יותר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Faust