קשקושי פילוסופיה נכחדת

אני לא טוענת שאנחנו צריכים להמשיך כרגע במשא ומתן עם הפלסטינים כי בסה"כ הם ברוגז איתנו ובנט מאוד ברוגז איתם, אבל מפליא אותי כמה אנשים פשוטים, ממש מהשורה, לא פוליטיקאים, ולא עיתונאים, ואפילו לא בעלי בלוג (כי זה אכן תפקיד חשוב מאוד) מסרבים למשא ומתן. 

אותם אנשים מסרבים למשא ומתן בגלל שאין מה לדבר עם ערבים (מערכת שיפוט הגיונית ודמוקרטית), בגלל שהם רוצים את ירושלים (שסליחה, עם כל הכבוד, נכבשה ובכלל לא הייתה חלק מהתכנית), בגלל שהם לא יכולים לוותר על השטחים (נקודות פיזור של כמה אנשים שזורקים אבנים על חיילים שמגינים עליהם. אכן אוכלוסיה נפלאה), ובגלל שהם דורשים אסירים (זה משהו שהולך במו''מ, אני מניחה שזה קטע כזה). יש גם טענות שיש לי עליהן טענה רצינית קצת יותר, כמו שאנשים לא רוצים עוד מדינה עוינת לידנו. זה טבעי ונורמלי, רק שזה לא באמת משנה. להפך, אם תהיה עכשיו מדינה עוינת - סוף סוף האשמים יהיו באותו המעמד עם ישראל ולא נכבשים. כן כן, נכבשים. אנשים שחיים במדינה לא שלהם, על אדמה שהייתה שלהם לפני כמה וכמה עשרות שנים, הם נכבשים. הם רוצים כאן מדינה, וזה די הגיוני, כי הם היו כאן וממילא אף מקום אחר לא יקבל אותם. יש הרבה יהודים מקסימים שטוענים שהם לא עשו שום דבר עם חלקת האדמה שלהם והיהודים הם עלו שבאו והפריחו את השממה צודקים, אבל טועים בכך שיש בכך מן ההצדקה לבעלות כללית. אם אני משתינה בכל הבית שלי על הקירות ואז יושבת ומגרבת - זה עדיין הבית שלי, ולאף פרופסור, מעצב פנים או אדם נורמטיבי שלא משתין על הקירות אין את הזכות לבוא ולקחת לי אותו. אבל אם הבית הזה היה בעצם שלו לפני אלפי שנים, ושונאים ומשמידים אותו בכל מקום, וממילא אנחנו נלחמים עכשיו כי לשנינו אין ממש לאן ללכת - אז אפשר להתחלק. אז מבחינת רעיון השייכות, רעיון שאף פעם לא נראה לי הולם אנשים בגילאי התיכון ומעלה, או לפחות 18 ומעלה, אין לכם באמת טענה ממש הגיונית. אתם יכולים לצעוק:"זה שלנו! זה היה שלנו וירושלים שלנו וארץ ישראל השלמה שלנו!!" כמו בנט וזה יגרום לי כנראה לחבב אתכם קצת פחות (אבל רק אם אתם אומרים את זה כמו בנט, כן? אני פתוחה לרעיונות ודעות לא לי), אבל אין בכך טיעון של ממש. אין להם לאן ללכת כמו שליהודים אין לאן ללכת. לא משנה כמה נצעק, כן כן, ישראל לא מעצמה (כמה פעמים ציינתי את זה?), ואם לא יזוז כאן שום דבר - הפלסטינים פשוט יתרבו, ויתרבו ויתרבו, עד שהם יהיו מספיק, עד שהם יהפכו לחלק ניכר מהאוכלוסיה, ואז לרב. כאן נוכל לגייס את חברינו החרדיים למצוות פרו ורבו, ולמרות שתחרות התרבות שכזו יכולה להיות משעשעת, היא מסוכנת לישראל. כן, לקיום של ישראל כמדינה יהודית. הדרישה שהפלסטינים יכירו בנו כמדינה יהודית משמעותית הרבה פחות מאשר להישאר מדינה יהודית, וכאן אנחנו מפספסים את העיקר. 

אז אנחנו צריכים משא ומתן, בהחלט. מעבר לכך שלקחנו להם וזה לא כל כך בסדר, מעבר לזה שלכל עם מגיעה מדינה, מעבר לכך שהגיע הזמן שנחייה לעזאזל בשלום, מעבר לכך שירושלים ושטחים נוספים לא חשובים כמו חיי אדם - ישראל פשוט תפסיד לאט לאט. בכל זאת, אנחנו מדינה דמוקרטית מספיק בשביל בחירות.