הוא כאילו היה אתמול, כי כבר אחת בלילה, אבל הוא בן שנה.
למדתי כמה דברים מהבלוג, וזה בעיקר איך לדבר לאנשים בשביל שיבינו היטב על מה אתה מדבר, אבל היו דברים נוספים. למדתי לכתוב טוב יותר, לקרוא אנשים טוב יותר ולחשוב טוב יותר. כל פעם שחשבתי על משהו - הייתי חייבת להוציא את זה כאן, אפילו יש לי פינקסון קטן של רעיונות לפוסטים.
לפעמים אני מרגישה שאני חייבת לכתוב ולהפוך את הבלוג למקום כמה שיותר פעיל. למען האמת הוא אחד הדברים היותר טובים שעשיתי בשנה האחרונה, ואני שמחה שלא הזנחתי אותו כמעט בכלל במשך כל השנה הזו.
בסה"כ אני חושבת שהצלחתי לתחזק אותו יפה.
הייתי ארבע או חמש פעמים בנענע ניוז, הייתי ארבע פעמים במומלצים, ואפילו שלושה אנשים הצביעו בשבילי בגולדן בלוג! (טיטאן הצביעה בשבילי כי יש את המילה יוגיהו בבלוג, אבל בסדר, לטעמי זו תעמולה הוגנת ביותר). ניתנה לי הזדמנות יפה להביע את עצמי ולשתף את זה עם אחרים, להתדיין ולפעמים לקבל זיוני שכל טיפשיים, אבל הכל ברוח טובה, ואני מרוצה.
בכל מקרה - יאללה פרח!
(אני פשוט לא יודעת לבטא רגשות חיוביים, אל תראו את הפרח שלי כמשהו זול והמוני).
למען האמת שחשבתי שפתחתי אותו בסוף מאי ולא בתחילת מאי, אבל טוב שבדקתי היום ממתי הפוסט הראשון.
הדבר היחידי שקלטתי הוא שלא רכשתי בכלל חברים, ואני רואה שכולם רוכשים מסביבי חברים בישרא ורק אני נותרת מבודדת ומגניבה! אולי הגיע הזמן לעשות חברים ולא רק להוציא את התסכולים והכעסים שלי על העולם (וגם כמה בדיחות ופוסטים גרועים על נשים וגברים; האלו הפופולריים יותר שאנשים אוהבים).

חתולים 