קשקושי פילוסופיה נכחדת

האמת שאני בנאדם שדי מבין בפוליטיקה העכשווית, אבל העניין בפוליטיקה הוא שזה ממש כמו תכנית טללויזיה - אם פספסת חלק עיקרי מספיק, את לא תביני שום דבר. וככה אני עם פרשת הולינד. אני לא יודעת מה הולך עם פרשת הולילנד, אני בכלל לא יודעת מה זה, אני רק יודעת שזה קשור לשוחד, ושאולמרט קיבל 6 שנים בכלא וזה יפה מאוד. העניין שמפליא אותי, הוא איך קצב, נשיא מדינת ישראל שהורשע בביצוע אונס, מעשה מגונה והטרדה מינית, וקיבל בסה"כ 7 שנים. אני לא אומרת ששוחד זה לא עניין חשוב, אנחנו צריכים ידיים נקיות שיטפלו בחיים שלנו, אבל העונשים המצחיקים שמגיעים לאנסים במדינה הקטנה שלנו מצחיקים אותי עד כאב. אני שמחה שהייתי צעירה מדי בשביל לצפות בתכנית הטלוויזיה של הפוליטיקה אז, בימי משפט משה קצב, כי כנראה שהייתי כועסת יותר ויותר בכל יום.

לגבי אולמרט בגלל לא אכפת לי. אני לא יודעת בכלל מי הוא, מלבד זה שהוא החליף את ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בעקבות האירוע המוחי שלו, ושהוא היה ראש הממשלה בפועל בזמן מלחמת לבנון השנייה.

מלחמת לבנון זכורה לי ביותר. אני זוכרת שדי אהבתי את אריאל שרון, אז, ילדה בסה"כ בת 12. אני לא זוכרת למה, אני לא זוכרת מה ידעתי עליו לעזאזל, אבל אהבתי את זה שהוא ראש הממשלה של המדינה שלי. כאבתי מאוד כשהוא נכנס לתרדמת, ושאולמרט החליפו. 

למרות שאני גרה ברחובות, מלחמת לבנון השנייה הייתה אצלי בתוך הבית בדמות תושבת חיפה מבוגרת ממני בכמה שנים. בזמן אסון שכזה אתה תכניס כל אחד הביתה - אבל היא הייתה אדם נורא למדי, עם תכונות נוראיות למדי, ולא יכולתי שלא להתחיל להתחיל להתעניין בחדשות ולהבין מה קורה, למה היא צריכה להיות כאן, מה אלו באמת ההפצצות המסוכנות, ומי האנשים שאחראים להגן עלינו. 

בדיעבד, ראש הממשלה הוא עכשיו פושע שמחכות לו 6 שנות מאסר (כמעט כמו משה קצב, ולו בטוח יביאו יותר חופשות), ומי שכיהן כשר הביטחון, משרד מכובד בהחלט, עכשיו משמש בתור שר הסביבה. זה לא שאני לא חושבת שהסביבה לא חשובה, אבל גם בתור שר הסביבה הוא לא מגן יותר מדי על קיפודים ארורים. אולי גם הוא יורשע בתור משהו, מי יודע.

בכל מקרה, כל הפרשות האלו אומללות. כשאני נחפשת לפוליטיקה הישראלית של פעם, יש מין תחושה שהיו אנשים שאהבו את המדינה שלהם. בן גוריון, בגין, רבין וכל חבריהם הציוניים - שעמדו בראש שרשרת מדינת ישראל והפכו למנהיגים שלא רק ההיסטוריה הישראלית זוכרת. 

כרגע התחושה היא שאין לנו מנהיגים של ממש. אני לא יודעת למי לעזאזל אצביע אם מחר יתרחשו בחירות מחדש, והמסקנה העצובה היא שכנראה לציפי, בתקווה שביבי עדיין יהיה ראש הממשלה. אין מה לחפש יותר אצל הפוליטיקאים. או שמאשימים אותם בפשות שוחד והטרדות מיניות למיניהם (ליברמן, שלום וכו'), או שהם מגוחכים עד לרמה מביכה (הבית היהודי ויש עתיד), או שהם לא יוצלחים (כמו לבני,כן), או שהם פשוט ברירת מחדל, הרע במיעוטו, והפוליטיקאי היציב היחידי - ואני מדברת על ביבי. מצד שני, כשאני מצביעה לביבי אני מצביעה לרגב ולווין, וזו בעיה חמורה שיש לי בעיות עקרוניות איתה.

אז מה זה מעניין ראש ממשלה לא יוצלח שעכשיו הולך לכלא על פרשת שוחד? אז עוד אחד. אני בטוחה, וכולם בטוחים בעצם, שיהיה עוד אחד אחריו. יש כאלו שמתחמקים, כמו ליברמן, ויש כאלו שחוטפים את זה חזק, כמו אולמרט. יש אנשים שאסור להעיף מהמערך הפוליטי ולשים אותם בבית משפט, ויש כאלו שהם מייצגים יפה את המהלך הדמוקרטי וממילא הם לא שווים עכשיו כלום - אז למה לא לשים אותם בכלא (עונש שפושעי מין רבים אפילו לא מתקרבם אליו, כן כן). 

לא, לא ממש אכפת לי מפרשת הולילנד ומאולמרט. אני שמחה שהוא לא בפוליטיקה, כי אנחנו לא צריכים עכשיו עוד מסובך אחד שם. 

מה שכן, אני אשב יום אחד ואקרא על מה לעזאזל מדובר; אני הרי הולכת להיות סטודנטית למדעי המדינה, אז אני צריכה לדעת דברים על המדינה.