ברגע שקורה משהו טוב זה בעצם אומר שקרה משהו רע (זה אגב לא עובד הפוך).
באופן מפתיע למדי קיבלתי טלפון מאחד החוקרים בחוג של מדע המדינה, והסתבר שהמזכירה המליצה לו לצלצל אלי בקשר למשרת עוזרת מחקר. זה נורא ריגש אותי כי בחוג בדרך כלל לא לוקחים סטודנטים לתואר ראשון, ובמיוחד לא תואר ראשון שנה ב'. אז נורא השקעתי וקראתי חומרים ובאתי לראיון מוכנה מאוד ואינטליגנטית מאוד ובעיקר טיפשה מאוד כי השתנתי על המבחנים שלי לטובת עוד עבודה שחורה נפלאה ונהדרת ובאנגלית.
בכל אופן, אז אם אני כותבת טוב הוא ייקח אותי, ואז אני לא אעשה שום דבר חשוב בשביל אף אחד חשוב למען משהו לא חשוב. בסך הכל אני אקבל מעט מאוד כסף בשביל משהו לא חשוב. החיים במיטבם, בהחלט החיים במיטבם.
לפני חודשיים עוד רציתי להרצות ולהמשיך לטפס בפירמידת האקדמיה, ועכשיו הם נראים לי חבורת אנשים שהם קצת יותר אינטליגנטים מהרגיל, אבל אין בהם שום טעם ושום צבע. סתם ערימת אנשים שמדברים לעצמם.
הינה, קרה לי סוף סוף משהו שהייתי חושבת שהוא טוב, אבל הוא בעצם רע. וזה באמת לא עובד הפוך.
(מבטיחה לכתוב משהו יותר אינטליגנטי ברגע שלחץ המבחנים יירד ממני)