לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My lifestile


דיטאת דוקאן בעיקר, וגם קצת על משקל, טיפוח, אופנה, אהבה עצמית, חוויות, קשיים ודרכי התמודדות וכל מה שביניהם. שיהיה לכולנו בהצלחה.

Avatarכינוי:  nushichan

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2013

ואז הבנתי שגם אני יכולה


אם אני כבר כותבת בלוג - אז כדאי שיהיה בו גם פן אישי אני מניחה, הרי אני צריכה לדבר עם מישהו חוץ מעצמי.

 

בעבר:

בתיכון היתה לי חברה טוב, אנחנו עדיין שומרות על קשר.

ולשתינו היתה אותה בעייה - שתינו בנות מלאות.

אני תמיד התחלתי דיאטות ונכשלתי בערך ביומיים הראשונים, כי הרגשתי נורא מסכנה עם כל כך מעט אוכל לא טעים.

והיא תמיד הצליחה להחזיק מעמד, והביאה ירקות והקפידה....(וזה תמיד הרשים אותי!)

אבל איכשהו אף אחת מאיתנו לא הצליחה להוריד את העודף המציק הזה, אני אמנם מהסיבות הלא נכונות. אבל עדיין.

 

לאחר שסיימנו תיכון, וגם צבא חזרנו להיות יותר בקשר - ואף הצתרפנו יחד ל"חלי ממן" - אולי כך נוכל להשיג את התוצאות הרצויות....

באותה התקופה אני גרתי לבד בדירה שכורה, אז לא ממש הצלחתי לשמור (תירוצים!) ואיכשהו היא כן הצליחה.

בחיי, כנראה יש לה כוח רצון מברזל.

ואז עברתי לחו"ל ולא ראיתי אותה דיי הרבה זמן...אבל כן ידעתי שהיא שומרת.

כשבאתי לביקור ונפגשתי איתה באחת הפעמים אצלה בבית, ישבנו ודיברנו על הא ועל דא, והיא סיפרה כמה קשה לה לשמור על הכמויות המותרות וכמה שיש הרגשה שהיא "מסכנה". לחלוטין הבנתי אותה, הרי זה הפחד הגדול ביותר שלי - הסיבה שבגללה נשברתי בכל דיאטה! ההרגשה הזאת בדיוק....

 

יום אחד הועלתה תמונה לפייסבוק של "לפני ואחרי" שלה.... זה היה מדהים! היא כל כך השתנתה!

ואז הבנתי כמה גם אני הייתי רוצה להיות כמוהה, להצליח, להגיד לעצמי "לא" ולהיות במשמעת....

אבל איך עושים את זה כשהכל מסביב כל כך טעים?!?!?!

 

היום:

אחרי חודש וחצי ופחות 9 קילו מהמקום שבו התחלתי.

אני נשקלת כל יום, אני יודעת שזה לא נכון לעשות אבל אני נשקלת כל יום בכל זאת.

אני מופתעת בכל פעם שאני רואה ירידה במשקל, בחיי.

בדרך כלל ימים של PV הם ימים שבהם אני עומדת במקום, כי ירקות מלאים בסיבית וסופחים אליהם מים אז המשקל עומד במקום בעיקר בגלל המים.

הימים של PP זה הימים שבהם בדרך כלל רואים את הירידה כי החלבון מעודד מטבוליזם ושריפת שומנים, לא אוגר מים, וגורם לתיאבון ממש נמוך.

אני לא מרגישה מסכנה, אני אוכלת! ואני אוכל כמה שאני רוצה. ואני אוכלת מתוקים שאני מכינה, ואני אוכלת מלוחים, ואני אוכלת בשר וירקות, ולא מרגישה רעב בכלל!

ועדיין אני מאבדת משקל.

אני מוקסמת בכל פעם שאני נשקלת, ובכל פעם זה מפתיע אותי מחדש - הרי אכלתי ולא הגבלתי את עצמי! איך זה יכול להיות בכלל?!

 

אני לא בטוחה אם אני מצליחה להעביר את תחושת ההפתעה, והקסם שעוברות עליי....

אני כל כך גאה בעצמי.

אוטוטו אני אגיע ל-10 שזה שליש דרך.

זה המון!

זה יותר ממה שיצא לי לעשות בכוחות עצמי אי פעם!

 

אני מופתעת, ומוקסמת, וגאה בעצמי.

ואני מקווה להגיע ל- 16 קילו בפעם הבאה שאני מגיעה לביקור בישראל.

כי בינתיים אף אחד (אפילו לא ההורים שלי) לא יודעים על התהליך הזה.

ואני רוצה לראות את כולם מופתעים!

 

היום יש לי מצב רוח נהדר.....

ממש ממש נהדר!

 

מקווה שגם לכם.

ספרו לי - באיזה השגים שלכם אתם גאים?

נכתב על ידי nushichan , 30/5/2013 15:35   בקטגוריות חוויות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אספרגוס - יש חיה כזו.



בטוחה שלא פעם יצא לכם לטייל בחורשות הארצישראליות, ולא פעם נתקלתם בשיח המוזר הזה - וגם לא רק בחורשות, בערים שותלים אותו כצמח דקורטיבי.
ולמה לא בעצם? זה באמת נראה צמח יפה!
מה שרוב האנשים לא יודעים הוא - שככה נראה צמח האספרגוס!
ודבר נוסף שרובהאנשים לא יודעים הוא שאספרגוס הוא ממש טעים, והכי חשוב קל להכנה!
אני גיליתי את הצמח כשהגעתי לאיטליה ונרקם בינינו רומן. זה הפך להיות הירק האהוב עליי!
אז מכיוון שהמאכל הנהדר הזה עומד בקנה אחד עם דל פחמימות ושומנים אני יותר משמחה לחלוק את המתכון כאן!
קושי: קליל
שלבים: שיוט והלאה.

מצרכים:
חבילת אספרגוס
מים לבישול + סיר רחב
מלח
כפית שמן זית
כף חומץ בלסמי (או חומץ אחר שמעדיפים)


(אני מנקה בדרך כלל מעט מתחת לגובה הגומייה בתמונה)
אופן הכנה:
לאספרגוס יש ראש וקצה, הקצה בדרך כלל יהיה יותר בהיר ואף סגלגל, הוא מתבשל לאט יותר מהראש לכן קוצצים אותו (ועל הדרך מתאימים את גודל האספרגוס לרוחב הסיר)
בזמן שקוצצים את הזנבות ושוטפים - שמים להרתחה מים 2/3 מגובה הסיר כדי שהאספרגוס יוכלו לצוף.
מסדרים את כל הירק בערימה כך שכל הראשים פונים לאותו הצד.
כשהמים רותחים מוסיפים מעט מלח וזורקים פנימה את האספרגוס (כשכולם עדיין פונים לאותו הצד)
מבשלים כ15-20 דקות. אפשר להוציא אחד ולטעום - אם הוא רך אז אפשר להוציא.
לוקחים צלחת גדולה ובזהירות מוציאים את האספרגות על הצלחת כשכל הראשים פונים לאותו הכיוון - האספרגוס רכים אז בזהירות!
מתבלים עם שמן הזית והחומץ על הראשים ואם חסר ניתן להוסיף עוד מלח ישירות מלמעלה.
אופן אכילה:
תופסים בחלק התחתון של האספרגוס, טובלים אותו בשמן הזית שבו תיבלנו (שכולו נמצא ליד הראשים) ומתחילים לנגוס מכיוון הראש עד שמגיעים עם השיניים לחלק שהוא יותר סיבי ושם מפסיקים.
חוזרים על הפעולה עד שנגמרים האספרגוס!
אופן האכילה המשעשע הזה מאוד כיפי לטעמי וזו עוד אחת מהסיבות שאני כל כך אוהבת את הירק.
זה נהדר כמנה ראשונה, או כתוספת (במקרה ואתם לבד ולא בא לכם להתחלק באספרגוס שלכם עם אף אחד) והולך מצויין גם בתוך אומלט!
בתאבון.
יום נפלא!
נכתב על ידי nushichan , 29/5/2013 14:41   בקטגוריות בישול  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואז אכלתי קופסת גלידה....


או במילים אחרות, מה קורה כשיש שבירה ואוכלים משהו שממש, אבל ממש לא אמורים לאכול?

כשיש בולמוס?

או כשפשוט לא הולך? והמאזניים נמצאים באותו המקום.

כשפשוט לא עומדים ב"לא בא לי" ומוותרים על הכושר בערב, וגם בערב הבא?

 

 

 

אף אחד מאיתנו לא מושלם, לא משנה כמה נשתדל.

לפעמים פה ושם יש פיתויים שבפניהם אנחנו לא יכולים לעמוד, כשהמוטיבציה ברצפה, והמשקל עומד במקום ואפילו מאיים לעלות לכיוון מעלה.

ברגעים כאלה שבהם בא לזרוק את הכל לפח.

 

ככה בערף נראו 10 ימים מהדיאטה שלי. יצא לי לפספס אימונים פה ושם, יצא לי לאכול דברים שאני לא אמורה לאכול.

ביס של סנדביץ' פה, קצת אגוזים שם, כפית סוכר לפה, עוגייה שם....

התחתית היתה כשדודה שלי הזמינה קרובי משפחה הביתה והכינה פיצה!

פיצה ביתית איטלקית! עם המון [המון!!!!] פחמימות ומוצרלה שאני אפילו לא רוצה להסתכל על אחוזי השומן שלה.

לא עמדתי בפיתוי ואכלתי לשובע.

ואז דילגתי על האימון בערב - למי איכפת בכלל מה יגידו המאזניים בבוקר?!?!?! (אחרי שדילגתי גם על האימון לפניו)

הרגשתי כל כך רע עם עצמי.

הרי כבר היו לי 7 קילו בכיס! למה להרוס לעצמי?

אבל כבר 10 ימים המשקל "מדשדש" ומסרב לזוז לכיוון הרצוי.

אוף!

 

ברגעים כאלה עצרו לרגע, קחו נשימה.

 

 

 

1.בואו נחזיר מוטיבציה!

 

אתם נמצאים בתהליך. תהליך ארוך וקשה - זה נכון, אבל תהליך שבו אתם רואים תוצאות! 

חישבו לרגע מה נתן לכם מוטיבציה בהתחלה?

 

-התמונה שיש לכם בראש של איך תיראו כשתהיו רזים?

-תמונה של מישהו רזה שכמוהו אתם רוצים להיראות?

-תמונה של "לפני" ו"אחרי" של מישהו מוכר שגרם לכם לחשוב "למה הוא כן ואני לא?"

 

תמצאו את הדברים שנותנים לכם את ההשראה, את המוטיבציה, מושכים אתכם לכיוון המטרה שאותה הצבתם לעצמכם!

שבו במקום נוח ותדפדפו/תחשבו על הדברים האלה.

תנו לתחושת ההשראה, והרצון להצליח למלא אתכם! כי אתם כבר התחלתם! אתם יכולים! תחשבו על כמה תהיו גאים בעצמכם כשכל האנשים מסביב יבלעו את הלשון לאור ההצלחה שלכם!

 

 

2. עכשיו בואו נחזור לדרך הישר -

 

אכלתם משהו שלא הייתם אמורים לאכול? אל תיכנסו לפאניקה!

כל ארוחה היא דף חדש, בארוחה הבאה שלכם אכלו את מה שמותר לכם, את הארוחה שתכננתם שתאכלו.

תשכחו את ה"נפילה" ותמשיכו כאילו שום דבר לא קרה ותמיד אכלתם בצמוד לתוכנית שלכם.

אל תתנו לרגשות אשמה להשתלט כי הרגשות האלו יובליו להרגשה של "נו אז כבר אכלתי - מה יעשה עוד בורקס לכל הקלוריות האלה היום"

 

פספסתם אימון? זו לא סיבה להפסיק לעשות כושר!

בשעה הקבועה שלכם קומו ועשו את האימון הבא! הגוף שלכם יידע לשרוף את ה"עודף" שאכלתם מהר מאוד.

 

 

3. בואו נמצא את הסיבה - 

 

נסו למצא תחליפים מותרים לכם, שקרובים ככל האפשר לדרך החיים ה"לא דיאטטית" שלכם.

באוכל, אם לא תמלאו את הצורך במתוק/טעים שלכם תרגישו ממורמרים ומקופחים וייווצר חוסר שיתבטא לאחר מכן בבולמוסים ונפילות בדיוק מהסוג הזה!

אתם אוהבים מלוחים/צ'יפס?

תכינו בבית צ'יפס אפוי!

אוהבים מתוקים?

הכינו עוגות גבינה, שוקולד דיאטטיים.

תמצאו את מה שאתם אוהבים ואל תוותרו עליו, אוכל הוא גם לנשמה!

 

כואבים לכם השרירים?

תעשו מתיחות אחרי אימון וחימום לפני כדי למנוע אי נעימות!

תמצאו את מה שגורם לכם לוותר לעצמכם בדרך שבחרתם ותמצאו להם פתרון.

 

 

4. אחרי שכיסינו את כל הצדדים והסיבות לטעויות הקטנות, בואו נלמד איך "טועים" בחוכמה!

 

>אם בא לכם אוכל שאותו אתם לא אמורים לאכול/בעל ערך קלורי נמוך, נסו לנווט לכיוון אכילתו לפני ארוחת הצהריים!

בצורה הזאת תוכלו לשרוף את הקלוריות העודפות במהלך היום ע"י עליה בפעם נוספת במדרגות, עוד 10 דקות להליכה בערב וכו.

לאומת זאת מזונות מהסוג הזה שנאכלים בשעות הערב - שלא נאמר לילה, יתעכלו ויישארו בגוף כי תוך כמה שעות אנחנו הולכים לישון!

 

>נסו לאכול את המזונות האסורים בימים של ירקותPV ולא באלו של החלבוניםPP

 

>תשתו המון מים!

ועוד קצת מים.

הרבה פעמים מתבלבלים בין צמא לרעב - שתו כוס מים ואז תגשו למקרר.

 

>בניגוד למה שאומרים - תנשנשו כל היום!

בשום פנים ואופן אל תגיעו למצב שבו "הבטן נדבקת לגב" כי זה יוצר פתח לאכילה בלתי נשלטת.

 

 

 

והנה קצת תמונות של "לפני-אחרי" שמצאתי ברחבי הרשת.

אותי זה תמיד מחזיר למטרה שלי, כי אני לא שונה מכל אחד מהאנשים שהצליחו! וגם אני אצליח!

 

 

 

 

החלק הכי חשוב של כל דיאטה, אימון, או דרך חיים, הוא לא החלק שבו הכל מצליח לנו והכל קל ופשוט - אלא הרגע שבו אנחנו נשברים אבל יודעים לקום מהפיתוי, מחוסר המוטיבציה, ומרגשות האשמה ולהגיד "לא הכל אבוד! אני יכול/ה לעשות את זה ומחר זה יום חדש!"

קומו ועשו צעד לקראת המטרות שלכם!

 

נכתב על ידי nushichan , 28/5/2013 20:22   בקטגוריות מוטיבציה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פעילות גופנית - על מה ולמה?


אז דיאטה, ואכילה נכונה יביאו אותנו למשקל הרצוי, כך אומרת השמועה - אז למה בעצם צריך ספורט בדיאטה?

הרי כולם אומרים ששריר שוקל יותר משומן! אז למה אני צריכה את זה? ומי בכלל רוצה להתנשף ולהזיע ושרירים כואבים?!

 


 

כאשר אנחנו מתחילים אורח חיים שונה במטרה להוריד במשקל, אנחנו צריכים ליצור גירעון קלורי בגוף.

מטבע הדברים, הגוף מרגיש בחוסר הזה וקורים מספר דברים במקביל:

1. הגוף משתמש במאגרי האנרגיה - השומן, ושורף אותם על מנת לקבל את האנרגיה החסרה, וזו היא התוצאה הרצוייה.

2. הגוף שלנו לא טיפש. כשהוא מקבל פחות "דלק" הוא גם יוריד את ה"מהירות" שלו, או במילים פשוטות קצב חילוף החומרים. זו תוצאה שאנחנו לא רוצים.

אם במצב הזה מקטינים עוד ועוד את כמות האנרגיה הנכנסת - הגוף אמנם ימשיך לשרוף שומן, אך קצב חילוף החומרים יקטן ואיתו שריפת השומן.

בדיאטות "כאסח" שבהן כמות הצריכה הקלורית יורדת בצורה דראסטית מכמות גדולה לכמות קטנה יכול לקרות מצב שקצב חילוף החומרים מואט עד כדי כמעט עצירה[!] ואז לא מבינים מדוע אוכלים כמויות זעירות של אוכל אבל המשקל נותר במקומו.

 


 

אז מה עושים?

פעילות גופנית!

הרבה אנשים בטוחים שפעילות גופנית חייבת להיות מעייפת ומתישה, שבסופה נשארים מיוזעים ומתנשמים בכבדות. אבל זה לא נכון!

פעילות גופנית יעילה צריכה להיעשות בדרגת מאמץ בינונית ונעימה. לעשות ספורט זה לא בהכרח ריצה סביב השכונה, הרמת משקולות, שחיה של קילומטרים או רכיבה מתישה על אופניים.

מטרת הפעילות להעלות את קצב הלב, הנשימה ומחזור הדם, ולאמן את השרירים להיות פעילים ובעלי תגובות מהירות בפעילות היומיומית.

בנוסף לזאת, השרירים עובדים גם כשאנחנו לא עושים שום דבר, ורק ה"אחזקה" של יותר שרירים בגוף עולה הרבה יותר קלוריות מאחזקה של מאגרי שומן.

 

את הפעילות הגופנית ניתן לחלק ל2 קטגוריות:

פעילות אירובית- מעלה את קצב זרימת הדם, את קצב הנשימה והדופק ועל ידי כך מעלה את זרימת החמצן לתאי הגוף. (מפתח סיבולת לב ריאה.)

סוג זה של פעילות גופנית מעלה את חילוף החומרים בצורה משמעותית לאורך 6-8 שעות לאחר סיומה[!!!]

פעילות אנאירובית- פעילות זו פועלת לבניית השרירים, בעיקר תרגילי כוח והרמת משקולות. וכאמור - כשהשריר גדול יותר הוא צורך יותר אנרגיה.

 


 

יתרונות נוספים של הפעילות הגופנית:

1. לאנשים שרוצים לרדת הרבה במשקל - פעילות גופנית תמנע הידלדלות של העור.

2. דיכוי תיאבון - ע"י הפרשת אינסולין, ושימוש במאגרי השומן במקום בסוכר הנמצא במחזור הדם. רק לאחר כשעתיים תרד כמות הסוכר בדם לרמה שמביאה לתחושת הרעב.

3. השפעה פסיכולוגית - פעילות גופנית מעלה בטחון עצמי, דימוי גוף (מרגישים רזים יותר, באמת!) ספורט משחרר לחצים, גורם לנינוחות ורוגע.

4. משפרת את הרכב הגוף -  נוצרת יותר רקמת שריר מרקמת שומן.

5. יעיל במניעת תסמינים רפואיים - שמירה על רמת גלוקוז ואינסולין תקינה בדם, מפחית את כמויות הכולסטרול ה"רע" ומעלה את רמות הכולסטרול ה"טוב".

ואני בטוחה ששחכתי עוד יתרונות רבים.

 

איזה?

בחרו לכם חוג, או ספורט שאתם מתחברים אליו ונהנים ממנו.

ריקוד, שחייה, כל פעילות שמגבירה את קצב פעימות הלב והנשימה. הכל הולך כל עוד אתם נהנית ממה שאתם בחרתם.

אסור שפעילות גופנית תהיה כמרשם חתום כי אז התייחסו אליה כאל תרופה שחייבים לבלוע.


נסו לשלב בין פעילויות בונות שריר לפעילויות אירוביות. (דוגמאות לתרגילים בהמשך)

 

העדיפו פעילות ממושכת (הליכה מהירה של שעה) על גבי משהו אגרסיבי שלא תצליחו להתמיד בו (ריצה של חצי שעה). אמנם ריצה היא פעילות גופנית שמגבירה מאוד את קצב חילוף החומרים, אבל במקביל היא מאוד קשה, ומיועדת לאנשים מאוד מאוד בריאים שאין להם בעיות ברכיים, כאבי גב וכו.

בהליכה לאומת זאת קיים ייתרון של שריפת שומן לצורך הפקת אנרגיה הדרושה לפעילות השרירים.

 


 

מתי?

אל תעשו פעילות גופנית מייד לאחר ארוחה. משפט שסבתא תמיד אומרת אבל יש לזה סיבה רפואית. עיכול המזון דורש כמויות גדולות של דם, וגם פעילות גופנית דורשת כמויות מכובדות. מכיוון שיש לנו כמות מוגבלת - כשעושים כושר לאחר ארוחה הגוף מנתב את הדם אל השרירים (העדפה פרימיטיבית של הגוף למקרה שאנחנו בורחים מסכנה) ולכן עיכול המזון לא נעשה בצורה יעילה והוא לא מפורק ונספג כמו שצריך.

אם בכל זאת אתם רוצים אחרי האוכל, חכו שעה שעתיים לאחר הארוחה.

 

אני באופן אישי ממליצה לעשות פעילות גופנית בערב, לא רק בגלל שחילוף החומרים אמור להיות "ער" מספיק לאחר יום שלם, אלא גם כי ספורט משחרר לחצים, משכיח את טרדות היום וגם מורידים את התיאבון - מה שמקטין את הסיכוי שתמשיכו לנשנש אל תוך הלילה.

 

כמה?

מאמץ רצוף וממושך יביא לתוצאות טובות יותר ממאמץ קשה ומהיר. ב15 הדקות הראשונות הגוף שורף את מאגרי האנרגיה הכי זמינים ורק לאחר מכן מתחיל להשתמש במאגרי השומן להפקת האנרגיה.

 

חשוב מאוד לא להתחיל את הפעילות הגופנית בלהט מוגזם, שיגרום לפעילות גופנית מוגזמת, שתקרב מאוד את רגע השבירה. כדאי להתחיל באופן מתון, בתדירות שבועית נמוכה לפרקי זמן קצרים (חצי שעה לפחות 3 פעמים בשבוע). רק לאחר שנלמד ליהנות מכך, נעלה את משך הפעילות ותדירותה.

 


 

זה הכל טוב ויפה, אבל מה את עושה?

טוב אז הנה הפן האישי בכל הפוסט.

המטרה שלי היא שמירה על מסת השריר, וצמצום מסת השומן.

פעילות אירובית:

אני מאוד משתדלת להקפיד על הליכה כל יום!

כשעה וחצי - שעתיים אחרי ארוחת הערב אני יוצאת להליכה מהירה של לפחות 30 דקות, זו הפעילות האירובית שמעלה את קצב הנשימה ודופק הלב וכך מונעת ממני נשנושים מיותרים בערב/לילה.

פעילות אנאירובית:

יש איזורים מסויימים שאני מאוד רוצה לעצב בגוף שלי, ולא רוצה שיתדלדלו (כי אני מעוניינת לרדת כ30 קילו וזה דיי הרבה) אז אני עושה תרגילים לתרגול שרירים ספציפיים בגוף.

 

שרירי בטן:

כפיפות בטן באלכסון - נשכבים על הגב, שמים ידיים מאחורי הראש ומרימים את הרגליים ב90 מעלות. עושים סוג של "אופניים" עם הרגליים וכפיפות בטן ובכל פעם מקרבים יד נגדית לרגל. התרגיל הזה אמור לעבוד על שרירי הבטן העליונה וגם על שריריי המותניים.

 

החלק הפנימי של הידיים:

לקחת שתי משקולות אחת בכל יד, להרים ידיים מעל הראש ובמצב הזה להוריד ולהרים את המשקולות (יוצא שהמשקולות מגיעות מאחוריי הראש ומתרוממות למעלה)

 

החלק הפנימי של היריכיים:

סקוואטים! להעמיד רגליים ברוחב העגן פונות מעט כלפי חוץ, בשמירה על גב ישר להתיישב עד ליצירה של 90 מעלות בין הרגליים לגוף ולהתרומם (התרגיל הזה הרבה יותר קשה ממה שהוא נשמע :X)

 

מציאת תרגיל לחלק בגוף:

http://www.divine.ca/en/health/exercise-finder/c_266/

זה אתר באנגלית שאני מאוד אוהבת, ניתן לבחור כל שריר בגוף ולמצא תרגיל שעובד על השריר הספציפי הזה!

 


 

** אני לא רופאה, או תזונאית. כל מה שנכתב בפוסט הזה נכתב מניסיוני האישי וקריאה מרובה של מאמרים שנוגעים בנושא.

אני אשמח לענות על שאלות והתייעצות ולעזור בכל מה שניתן - אך קחו בחשבון שאף ייעוץ וירטואלי או מאמר לא יחליפו ייעוץ של איש מקצועה, תזונאי או מאמן!

נכתב על ידי nushichan , 27/5/2013 17:29   בקטגוריות מוטיבציה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחם דוקאן (במיקרוגל!)


קושי: קליל

שלבים: כולם

 

 

*עדכון!

הוספתי תמונות בפוסט טראפלס/שוקולד דוקאן - ממליצה לקפוץ לראות.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=832587&blogcode=13785047

 

ולעניינינו, התחשק לי סנדביץ'.

איך עושים סנדביץ' בלי לחם?=\

אז הלכתי לחפש משהו שמזכיר לחם ולא עשוי מסייטן (חלבון חיטה) שיוצא צמיגי ולא טעים במיוחד....

מצאתי מתכון בבלוג "דוקאנטופיה" (השם שיעשע אותי במיוחד, קישור בסוף הפוסט) שבו הלחם מהמראה הזכיר לי חביתה אבל בכל זאת נראה די טעים אז החלטתי לנסות, כמובן עם כמה שינויים שלי.

 

מצרכים:

4 כפות סובין שיבולת שועל

2 כפות סובין חיטה

1/4 כפית סודה לשתייה או מעט אבקת אפייה

5 כפות גבינה לבנה (כ150 גרם)

2 ביצים

1-2 שן שום מגוררת

בצל מגורר

תבלינים לפי הטעם (פפריקה, רוזמרין, מלח, אורגנו)

 

 

אופן הכנה:

- לטחון (אם יש אפשרות) את סובין החיטה ושיבולת השועל עד כמה שניתן - אם אין אפשרות אז לא נורא.

- לערבב את כל החומרים היבשים: סובין סודה ותבלינים.

- מוסיפים את החומרים הרטובים: גבינה לבנה וביצים

- מערבבים הכל לקבלת עיסה חלקה ללא גושים.

- מוזגים לתבנית מרובעת גדולה עד כיסוי כל פני התבנית.

 הגובה של העיסה צריך להיות דיי נמוך - כסנטימטר, כי הלחם יתפח מעט ואמור להיות בעובי של פרוסת לחם ממש!

מערבבים הכל בקערה ומוזגים לתבנית מרובעת למיקרוגל כך שהעסה תעסה את כל פני התבנית.

- מכניסים למיקרו בעוצמה של 750V ל15 דקות - או עד שהלחם יציב למגע.

זמן הבישול משתנה ממכשיר למכשיר, ותלוי גם בכלי שבו אתם מבשלים.

- להוציא מהמיקרו ולתת להצטנן קצת. (לא עד הסוף, כי לאחר מכן יהיה קשה להפריד את הלחם מהכלי)

- לחתוך את הלחם ל8 חתיכות - כל 2 חתיכות שוות לכף סובין שיבולת שועל.

- לייבש על מחבט את הפרוסות הנפרדות.

- לאכסן בכלי סגור במקרר.

בתאבון!

 

אם מוצא חן בעינייכם המתכון הזה - האפשרויות לגיוון הן אינסופיות!

 

שבוע נפלא!

 

 

**דוקאנוטופיה (אנגלית) - http://dukantopia.wordpress.com/

יש שם עוד כמה מתכונים שאנסה ללא ספק.

 

**עריכה: הכנתי את המתכון שוב ועשיתי ניסוי קטן עם תוספת סובין חיטה - וזה עבד מצויין והלחם מרגיש יותר כמו לחם - ספוגי ומתפורר, מאשר חביתתי. לכן הוספתי עדכונים ושינויים.

נכתב על ידי nushichan , 25/5/2013 20:33   בקטגוריות בישול  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

4,838
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , בישול , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnushichan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nushichan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)