פעם הייתי בי כי חשבתי שזה מגניב. באוגוסט 2012 הגיע איזה רגע שהבנתי איזה וואנבי מזדיין אני שאני קובע את ההעדפות המיניות שלי על פי פאקינג משהו 'מגניב'. אני מרגיש ממש מטומטם עכשיו על זה. כמה טיפש יכולתי להיות, לעזאזל.
כשהיא רצתה לשכב לפני גיל 14, ממש ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא מוסרי. עכשיו היא חושבת שאני בן אדם טוב. ווהו.
בכיתה ו' הייתי הולך בארבע לפנות בוקר לבית של אבא שלי כי שנאתי את אמא שלי.
ההורים שלי חושבים שאף פעם לא ידעתי על הקטע הנפשי של אחותי. כשהם גילו שאני חותך את עצמי ואחותי אמרה לי "גם אני הייתי עושה את זה" הייתי צריך להיראות מופתע.
בכיתה ז' הלכתי מכות עם איזה ילד מוזר אחד כדי שיחשבו שאני מגניב. שוב, מטומטם. אני ממש שונא את עצמי על זה. לפני חודש ביקשתי ממנו סליחה.
אני לא חושב שאי פעם הפסקתי לאהוב אותה.
אני גונב לאבא שלי טבק כי אחרת אין לי מה לעשן. אני מאמין שהוא יודע את זה. הלוואי שהיה לו אכפת.