מצב כפית

אני לא מאמינה שדווקא השבוע מצאתי לי זמן לעדכן את הבלוג כל יום בשעמומי הנלוז..

אני ממש מוצאת את עצמי מתוסכלת מכל המבחנים האלה ואני מריכה מקום שאני יכולה לצעוק בו ואפחד לא ישמע.. אז זה המקום..

אוייש הממוצע שלי ירק ב 0.13 אחוז אני לא מאמינה.. כן זה נשמע פרפקציוניסטי דפוק אבל מה לעשות אם רוצי ם להתקבל לתואר שני חייבים ממוצע 100

אוףףף אני ככ מבסוטה בל עדיין מרגישה שהחיים בזבל, בא לי  לבכות- לבכות זה בריא רק שאין לי זמן להתפרק עכשיו.. אם אני אתפרק עכשיו יקח לי מלא זמן לאסוף את עצמי ואז.. ירד לי הממוצע עוד יותר..

חוץ מזה מלא דברים עוברים לי בראש ברגע זה.. חוץ מלימודים אני מתכוונתככ הרבה דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם כי.. כי ככה פשוט אי אפשר.. אני לא מסוגלת להבין את זה .. בטוח שגם אחרים לא. אבל בפנים זה ממש קורץ לי.. ואני רוצה את זה אוףף למה זה צריך להיות כ"כ קשה..

קרן!!!!! איפה את כשאני צריכה אותך..?- קרן הפכת לממש דמות וירטואלית בשבילי למרות שאת אמיתית.. את דמות שאני פשוט נאחזת בה כשאני צריכה חיזוק נפשי... אוי סקינר היה מתגאה בי עכשיו..חחח.. אני לא מבינה מה אני צוחקת בכלל זה לא המקום לצחוקים.. היום ראיתי סרט דרמה עצוב.. כשראיתי אותו והתחלתי לדמוע התחלתי לחשוב שהדמעות האלה הן לא דמעות שזלגו בגלל הסרט אילו דמעות שהייתי חייבת להוציא..

מה נסגר איתי בזמן האחרון.. אני כל הזמן במשברים.. שנראה לי אני סתם מדמיינת..( איך שאני קופצת מנושא לנושא זה מדהים) אויש!!!

הציונים שלי טובים.. אבל לא טובים מספיק.. אני נמצאת בסביבה תחרותית ממש שאני לא יכולהלהרשות לעצמי להפסיד עשירית נקודה.. הרי מדברים פה על העתיד שלי..

ואז מגיע התסכול של העתיד.. אני לומדת פסיכולוגיה כחוג ראשי ותקשורת משני.. תמיד ידעתי שאני הולכת להיות פסיכולוגית וזה הדבר שהכי עניין אותי בעולם ואפילו השגתי אותו בדרך מסוימת אחרי שהרבה דלתות נסגרו ונטרקו בפני.. אבל אני מתחילה לחשוב שאולי אני לא רוצה פסיכולוגיה שאולי תקשורת זה באמת היעוד האמיתי שלי .. האמת שזה מצא חן בעיני ישר מההתחלה ולקבל ציונים נמוכים זה לא מקובל.. פשוט לא מקובל!!! המבחן האחרון שהיה חנו בתקשורת קיבלתי בו 93 ושוב אני נשמעת ממש פלצנית אבל זה היה רק 7 נקודות מהממוצע.. וזה גרוע.. זה אומר שרובם קיבלו מעל 95 ואני פשוט לא יכולה לחיות עם זה לא יכולה!!!

ועוד דבר שאני ממש מרגיה מעוצבנת.. אמא שלי!! אוי שום דבר לא יחזור להיות להיות כמו שהיה פעם וכנראה זה המשבר הרציני.. היינו חברות כ"כ טובות.. והיום כל מילה שהיא אומרת או שאני מעבירה עליה בקורת או שאני ממש מתעצבנת עליה.. כמובן אני לא מוציאה החוצה לא נראהלי שהיא יודעת איך אני מרגישה.. היא כל הזן אומרת (על כל דבר לא משנה מה.. גם אם היא לא באמת אמרה את זה) "אמרתי לך!! אמרתי לך ולא רצית לשוע לי" כדרכן של כל האמהות אה.. אבל אוףףףף זה כ"כ מתסכל אין דברים כאילו.. היא עדיין תוכת ואוהבת אבל לבנאדם יש תקופות שהוא פשוט לא סובל בנאדם, מדבר איתו בקרירות כזו ואפילו לא שואל מה נשמע... ככה אני מרגישה שאמא שלי מרגישה אליי כרגע.. זה לא תמיד היה ך רק בתקופה האחרונה.. היו לי 2 מבחנים השבוע והיא לא אמרה בהצלחה אפילו פעם אחת.. וואווו.. שוב נשמעתי פלצנית אבל כשאתה רגיל שאומרים לך בהצלחה.. ואז פתאום לא.. זה מעורר תהיות

אוף אני בוכה עכשיו.. הבלוג הזה ראה אותי בוכה בעבר ואפילו ראה ימים טובים יותר.. אני מרישה ממש במאניה דיפרסיה פעם אני מבסוטה ומאושרת וברגע השני אני נשברת לאלף חתיכות שכשאני מנסה לאסוף אותם חלקים נשארים רחוק...

אוףף אבא אני זקוקה לך כל כך!! רק אתה יודע עד כמה.. כבר מזמן שלא דיברתי איתך ככה פתוח וכנה.. למרות שאתה מרגיש ויודע הכל.. כנראה שבגלל שהתרחקתי ממך כל כך.. אתה שולח לי כל הזמן ניסיונות.. שכרגע אפחד לא אנושי שנמצא סיביב לא יכול להבין.. אני ממש זקוקה להדרכה.. אני מנסה לעשות את הטוב ביותר אבל השתדלות שלי לא במקסימום.. כמה זמן לא ישבתי והתפללתי כמו שצריך תפילה עם כל ההודאה על החיים והמשפחה והחברים שהבאת סביבי להפך אני כל הזמן רק מחפשת פרצה איפה להתיר לי את זה ואיפה את ההוא.. הנשמה שלי שסועה היא מחפשת מזור.. אבא תעזור לי... אני יודעת שהיעוד שלי הוא פסיכולוגיה.. לעזור לאנשים לילדים, למשפחות.. אוף אני ככ רוצה לחבק מישהו שיבין אותי אבל אני לא יכולה לדבר עך זה עפ אף אחד.. החברות הקורובת שלי כבר לא כ"כ קרובות ואילו שכן קורובות א"א לדבר איתן על הנושא הזה כי הן לא דתיות.. אתההיחיד שמבין איפה אני נמצאת  אני כל הזמן מבקשת חיים קלים יותר.. אבל לא.. החיים שלי לא יוכלים להיות קלים יותר מאילו אני כל הזמן חושבת על אילו שעוברים מחלות ועוני שהבעיות שלי מתגמדות לעומתם לכדי עפר.. אז אבא!! תודה על החיים שלי לא הייתי מחליפב אותם בשום הון שבעולם.. תדריך אותי תעשה אותי שלמה!!!

אני אוהבת אותך אבא אל תתן לי להתרחק יותר

עדי.