מצב כפית

ריקוד זה חוויה 

כל פעם מחדש. 

לא משנה באיזו דרך, 

לא משנה באיזו צורה.

מחול זה שמחה.

זה אושר שממלא אותך 

בכל חלק ואיבר קטן בגופך.

ריקוד זה להוציא אגרסיות וכעס

ריקוד זה להביע צער וכאב

ריקוד זה להראות את עצמך.

ריקוד זה להתרוקן והתלמלא מחדש בכל פעם

ריקוד זה להשלים עוד חלק מנשמתי.

עם התנועה הזו של הגוף אני לומדת על עצמי עוד קצת ועוד קצת,

מתפתחת, מתבגרת, משתובבת לעיתים.

גופי הוא מעין חלון לנשמה.

הרבה שואלים אותי, איך זה מתסדר לך הריקוד העוצמתי הזה בתוך איכות החיים שבחרת לך בתור דתיה.

ובעיני, אין בכלל קונפליקט.

ריקוד הוא חלק מחיי, לאורך כל נוף שנותיי היה וכך גם ישאר בעזרת ה'.

ריקוד הוא השחרור שלי, התעוזה שלי, הפגנה של אמוציות שלא תמיד אני מעזה להוציא.

ריקוד זה הדבר שאני עושה הכי טוב ושנותן לי כח להמשיך לצעוד.

ריקוד זה השקט הנפשי שלי, החזרה אל אני הקטנה שכלום לא מדאיג אותה, 

ריקוד זה הטיפול שלי והמרפא הכי טוב לנפש.

ריקוד זה התחברות לה' שאיתי, הודיה על כל רגע שאני נושמת, על כל שעל שאני עוברת.

ריקוד זה לומר שאני מאושרת.

מה שקרה השבוע.

התחיל מושלם.

ראשון עד שלישי ביליתי בחברת דודה שלי וכל הרקדנים מהסטודיו שלה מהצפון.

הפקת סופשנה מדהימה בנושא קרקס.

היה פצצה.

שלישי חזרתי למרכז, חשבתי שאפגש איתך, אבל דפקת לי ברז.

אמרת שידיד שלך מגיע מחול ושטויות אחרות. התאכזבתי.

אבל לא נתתי לזה להוריד לי את המצב רוח.

נפגשתי עם חברה במרכז. הלכנו לים.

סיפרתי לה כל מה שאני מרגישה כלפייך.

והיא דרבנה אותי ללכת על זה.

רביעי היו לי למודים וחתונה.. שהייתה כיפית כיפית!

אחלה מוזיקה... כלה יפייפיה.

לבוש סקסי במיוחד.

ניסיתי בשבילך, לקחת תמונות, לעורר את קנאתך.

זה לא קרה.

חמישי הגיע,

אחרי שבועיים שלא ראיתי אותך. והתגעגעתי.

היום התחיל נהדר.

היה לי שעור תנועה יוצאת עם הקטנטנות שבסוף השיעור גם מסרו לי שאני המורה האהובה עליהן, וזה המיס לי את הלב!

הייתי מאושרת.

עליתי לירושלים.

פגשתי את טוהר,

שלא ראיתי שבועיים גם כן והתגעגעתי נורא.

נתתי לה חיבוק חזק וקיבלתי חזרה..

אחחח כמה אהבה.

הגעתי לסטודיו,

פגשתי את הבנות שלמדתי כל כך להתחבר ולאהוב.

חיבקנו וצחקנו בכיף.

ראיתי אותך, יצאתי לחבק אותך.

נתת לי חיבוק קליל.. נוגע לא נוגע.

לא נתתי לזה להרוס לי, למרות שציפיתי ליותר. 

השיעור מתחיל, ואת קולטת שאני רוצה אותך, מדגישה כל תנועה כדי לשגע אותי יותר..

את משחקת איתי משחקים, ואני נענית.

מנסה למצוא כל דרך להתקרב אלייך, ואת זורמת גם כן..

זרקת באמצע השיעור שאני מתרגשת לראות אותך, וכן.. זה באמת היה כך ואפילו אמרתי זאת בקול.

לא נבהלתי מזה. להפך.

זהו. הבנת שאני מאוהבת בך.

בסוף השיעור הזמנו אותך לצאת איתנו..

ורצית לבוא, אולקים יודע שרצית לבוא, אפילו התעכבת איתנו כמה דקות, כאילו לעשן סיגריה.

סיפרת לנו מעט עלייך, פרטים מפתיעים מאוד. אבל זה לא הוריד לי.

נסעת הבייתה, ואני נשארתי עם טעם של עוד.

עוד ממך.

כל כך רציתי לחפון את פנייך ולהדביק לך נשיקה בשפתיים המושלמות האלה שלך.

אוף..

ועכשיו לסוף הגדול.

החלטתי שהצחוק שעשיתי מעצמי בשיעור.. לא מתאים לי.

אני בחורה כנה.

אם אני רוצה משהו אני אנסה להשיג אותו. בצורה בוטחת ולא מתחמקת.

רשמתי לך הודעה.

בה אני מגלה את כל רגשותיי כלפייך, כשאני אומרת שאני רוצה משהו איתך.

אבל גם אם לא, אני ילדה גדולה.

אבל העיקר שתעני לי ולא תשאירי אותי באויר.

אבל את משאירה אותי באויר.

כמו תמיד.

עכשיו.

ואת לא יוצאת לי מהמחשבות. 

הכל סובב סביבך וזה פוגע לא פוגע בחיים שלי.

בבקשה תעני לי.

גם אם זה יהיה כן. גם אם זה יהיה לא.

העיקר שאוכל להמשיך הלאה ובאמת לתת ולקבל אהבה שמגיעה לי. 

אני אוהבת אותך. אבל לא עד כדיכך שאותר על עצמי בשבילך. לא עדיין בכל אופן.

אז גם אם לא תעני לי. 

הבנתי שזה סוף.

לא תראי ממני יותר משחקים.

לא תקבלי ממני יותר פלירטים ודומיהן..

עד שתחליטי להתבגר. 

ולהביע כנות עם אנשים שמחפשים קצת ממך.

אני עדיין אוהבת. 

בבקשה תעני. 

יש לי חשק עז לכתוב על האושר בחיי כרגע.

אושר פנימי כזה שממלא את כל מה שאני עושה.

אני כן עוברת קשיים עכשיו,

נלחמת עם עצמי על מה נכון ומה לא

אבל אני לא נותנת לזה להפיל אותי מטה.

להפך, אני מרגישה שבגלל שכל כך קשה אני מגשימה איזשהו ייעוד של נשמתי.

גיליתי בזמן האחרון מהי משיכה עזה.

משיכה אמיתית כלפי אדם אחר.

ולא סתם משחק.

כנראה שבעבר כבר חשתי כך כלפי אחרים 

אבל בגלל כל כך הרבה בלבול, לא נתתי לזה לחדור אלי בעוצמות כאלו כמו היום.

עכשיו שאני מפנימה מה אני באמת.

אני נותנת לעצמי להפתח..

הצלחתי למצוא חברות שממלאות אותי.

שיודעת מה עובר עלי ואני לא פוחדת לשתף אותם.

לא אשמע מהן גם שום שמץ של בקורת ושיפוט.

גיליתי כמה זה כיף לשתף אחרים בחיים שלנו.

אם לפני כן הייתי סגורה ומופנמת,

היום אנשים יודעים שאני אוהבת אותם באמת.

אני כבר לא מפחדת לומר את זה

אני כבר לא מפחדת להתקרב ואולי גם להפגע. כי זה שווה את זה.

חזרה לאהובתי המהממת.

אם כל היום אני חושבת רק עלייך..

ואם כל היום אני רוצה רק לראות אותך

או לקבל תגובה ממך,

החיים שלי סובבים סביבך..

כל דבר שאני עושה מתקשר חזרה אלייך...

זה אומר שאני בפנים, עמוק.

כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיות סביבך..

אני חושבת פעמיים לפני שאני מפסידה מפגש איתך, קצר ככל שיהיה.

וואו... אני רוצה אותך.. כל כך..

אבל זה לא כזה פשוט.

הדת שלי, שאני מאמינה בה כל כך מפרידה בינינו.

לכן הקושי.

אבל זה ממלא אותי כל כך.

חיכיתי לרגע הזה שיהיה קשה..

קשה באמת.

ואני אומרת לך אבא,

אני אצליח להתגבר.

אני אצליח.

רק תעזור טיפה.

כי ממך אני לא בורחת.

ביננו יש אהבת אמת לעד.

שלח לי כח.

אז האושר העילאי שאני מדברת עליו,

נע על רצף אחד

בין אמונה לאהבה

שניהם טובים ומושלמים

וכל כך טוב לי שאני מסוגלת לראות את זה ככה.

עכשיו טוב! 

ואני רוצה שיהיה יותר טוב.

אחרי שאצליח להבין באיזה מקום על הרצף אני נמצאת.