"איך אתה מצליח להיות עצבני-רגוע כ"כ?" שאלתי את המנהל החדש שלנו.
"מדיטציה והרבה לעבוד על עצמך", ענה בפשטות ובשקט.
"מדיטציה? אתה מצפה שאשב בשקט כמה דקות ארוכות בזמן שיש לי כביסות??" חחחחח....צחקנו.
עכשיו ברצינות.
מישהו כאן עשה מדיטציה?
האם זה באמת מרגיע?
זה מתאים לכל אחד, גם למי שאין לו סבלנות?
המנהל החדש שלי זיהה שאני עצבנית. כל דבר כמעט הוא טריגר. כמעט. אני תזזיתית, זריזה, רצה מפה לשם כאילו שאני רודפת אחרי הזמן, כולם בלחץ כשאני בשטח ולא סתם אני אומרת את זה, בזמן שכל השאר אדישים וקלילים.
הוא אדם שונה. שאנטי באנטי כזה. חי בויפאסנה תמידית.
גם כשהוא מרים את הקול, הוא לא ממש מרים את הקול.
גם כשהוא מאוכזב, הוא מדבר בטון רגוע.
כשהוא מוטרד, הוא רק קוצץ אצבעות בקלילות. אבל לא מראה שום לחץ. אני מקנאה!
איך אלוהים, איך???
הוא מנהל של מקום כזה גדול. אני רוצה גם!!!!
אז החלטתי ללמוד.
אני פתוחה ובשלה ללימודים.
עם התהליך שאני עוברת בבית עם הילדים והיועצת הרגשית שלנו, זה מתאים בול בזמן!
ועכשיו אלמד גם במקום העבודה ממנטור כזה רגוע ושלו.
אולי יצא ממני משהו טוב בסוף :)
וידוע שכשהאמא רגועה - הכל בבית רגוע.
אמן שאצליח !!! בשבילם ובשבילי.