הבלוג של "אמא יש רק אחת"

ZEN.

סטייט אוף מיינד.

ככה אני בעבודה.

נטולת רגש.

עובדת כמו מכונה.

רובוט.

i-robot

ככה הכי טוב.

מתקתקת עניינים.

יש לי שקט במשרד שלי.

ואז....נוחת אחד העובדים, מתיישב לידי, אומר: "באתי לקבל אנרגיה חיובית", נושם שתי דקות, מביט עליי, מביטה בו ואומרת שלום עם העיניים המחייכות קלות, חוזרת ומביטה בחישובים שלי ואז הוא הולך.

ZEN.

ממשיכה כמו רובוט.

האנשים לא מעניינים אותי.

אני מנתקת מהם כל רגש.

זכרונות טראומתיים מהעבודה הקודמת שלי....בה עירבתי כל רגש בגופי, כל נים ווריד ונשימה באפי.

מתחרטת ואתחרט על כך עד יום מותי.

זרקו אותי כמו נעל ישנה.

חוצפה שלא נראתה כדוגמתה.

אל תעשו את זה.

אל תתאהבו בעבודה שלכם. היא לא תישאר שם איתכם עד יום מותכם. היא רק תסייע לכם להגיע לשם יותר מהר.

מצד שני, אם אתם עצמאיים ואוהבים את מה שאתם עושים זה יביא לכם סיפוק - אבל לא בהכרח כסף

Any way....

אני שומרת את הרגשות לאהוביי.

תלמדו ממני, לקח לי המווון זמן להבין את זה.