הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אז הבוקר הוא ממש עיצבן אותי. ממש.

"בירכתי" אותו כל הדרך לעבודה.

משפטים שאני לא מאמינה שיצאו לי מהפה.

תכננתי להטיל סנקציות...מיניות כמובן חחח (איפה שהכי כואב לו)

הגעתי לעבודה ואז....

צפצוף וואטסאפ...

ועוד אחד....

ממנו...

תשובה קצרה שלי והמשכתי בעבודה.

ושוב...

צפצוף וואטסאפ...

ועוד אחד...על סתם דברים רגילים....

אח"כ הוא שולח לי הודעה שהרביולי שהכנתי אתמול יצא ממש טעים והוא גמר את הכל וגם התעניין "כאילו" לגבי הסוג של הרביולי הזה. 

הוא מתחנף, חשבתי לעצמי. חייכתי לעצמי כמו מפגרת וקראתי לו דביל.

ושוב, צפצוף וואטסאפ...

ועוד אחד...ופתאום הוא מציע לצאת לנופש...למרות שאמר שאי אפשר עכשיו.

מתחנף עוד ועוד, כי הוא יודע מה יקרה לו הלילה...מדבר צחיח זה מה שיהיה לו !!!!

מפה לשם, אחרי כמה הודעות...הכעס כאילו נשכח מראשי....

לא דיברנו על זה, אבל אומר לו בערב את דעתי על ההתנהגות הגועלית שלו, במידה והוא ירצה להגיע לנווה מדבר שלי.

בכל זאת, הוא בעלי, לא?

יש לו מזל!

מישהי אחרת, הייתה שולחת אותו לסהרה לחודש!!!!!