הבלוג של "אמא יש רק אחת"

המירמורים שלי נובעים רוב הזמן ובעיקר מטיפול קונסטנטי בילדים ובבית.

בעלי הרגיש אותי והציע "יוצאים לסופ"ש ללילה אחד לפחות"

ומי ישמור על הילדים?" שאלתי.

"אמא שלי תשמור עליהם. דיברתי איתה והיא הסכימה בלית ברירה". ענה.

4 ימים אני מחפשת בקתת עץ בצימר שקט ופרטי.

מקום מרגוע. מנוחה מכל הרעשים של השגרה. ומכל הילדים.

היום, קיבלתי הודעה בפייסבוק מאחד מהם.

הוא מציע את המקום המושלם. (איפה היית עד עכשיו??)

סגרתי איתו. 

המחיר סביר, כולל ארוחת בוקר שמכינים במקום (לחם של בית וחביתות שמוכנות במקום, גבינות ומה לא?)

כולל ג'קוזי שעובר חיטוי אחרי כל אורח (חשוב!!).

והכי חשוב: שקט!

הרבה שקט!

הערב, קיבלתי הודעה מהמנהל שלי. הוא ידע שאני מחפשת צימר לצפון וניסה לעזור לי למצוא.

הוא שאל אותי בהודעה אם סגרתי צימר. עניתי שכן.

שאל בכמה סגרתי?

עניתי לו.

ואז הוא שאל: "נעשה עסקה? - החודש תעבדי שעה אחת נוספת כל החודש ואני משלם לך את הנופש, בשיק למקום האירוח". בום! הטיל פצצה.

בחישוב מהיר, ערך הנופש שווה ערך לשעות הנוספות שאעבוד החודש.

צריכה לחשוב על זה.

מה אתם הייתם אומרים לו?