הבלוג של "אמא יש רק אחת"

יש לי פקידה חדשה.

היא מחליפה את בתו הסוררת והלא מתפקדת של המנכ"ל שהחליטה לשמחתינו הרבה לעזוב באופן פתאומי. נמאס לה. איזה יופי - זה הדדי!

אז החדשה בת 40. שונה מכל הבנות הצעירות שלי.

מלאת מוטיבציה ורצון ללמוד.

אבל, חסרת ביטחון ברמות מטורפות.

אין לה ילדים והיא לא במערכת יחסים.

היא מוצאת שיח איתי.

מתייעצת איתי ושואלת אותי דברים.

היא דיברה איתי על המנהל שלנו.

היא פוחדת מקונוטציות מיניות שהוא משליך לכל עבר מבלי משים.

אמרתי לה שזה ממש לא ה"קייס" איתו, הרוב אצלו זה הומור והלצות והמון ציניות משעשעת, היא צריכה להכיר אותו.

חוץ מזה, הסיבה שהוא העסיק אותה היא שהוא מאוד מעוניין לשפר את נותנות השירות ולהעלות את הרמה כי כרגע יש לנו בנות 19-22 שאין להן מוסר עבודה ואין להן מוטיבציה מי יודע מה וזה חייב להשתנות כי הן מזלזלות בעבודה.

האמת שהיא קצת הגזימה.

הוא בסה"כ אמר לה בסופו של ראיון עבודה: "את נאה, את בת 40 ואנו שוקלים את העסקתך בחיוב...." ואני מיד התערבתי והוספתי: "בעניין הגיל הוא מתכוון שזה מתאים בגלל שסוף סוף תהיה לנו מישהי בשלה מבחינה נפשית ובוגרת".

היא הזכירה לי שאמרתי את זה. היא אמרה שהיא הרגישה שנחלצתי לקראתו והארתי את דבריו.

אמרתי לה שהסברתי את עניין הגיל, אבל לא חשבתי שהיא עשתה דווקא עניין מהמחמאה של המראה שלה.

היא אומרת לי: "הרגשתי כמו גוש בשר, כאילו שאמרו לי"את נראית טוב, ניקח אותך" ".

אמרתי לה שהיא הבינה לא נכון. חייכתי בהבנה, הייתי מאוד קשובה ונעימה איתה. הסברתי לה שזהו מקום עבודה שבו הנשים הן ערך עליון, הגברים כ"כ מכבדים את הנשים פה, לא ייגעו בך ממטר, לא יתקרבו ואם ירמזו למשהו, זו בחירה שלה איך להתייחס לכך. אמרתי לה שיש כאן נשים שיותר גרועות ובוטות מגברים בעניין החיצוני (כמו: איזו רזה את, איך את נראית סקסית אחרי לידות וכו') ואנו לא מתייחסות אליהן כי הן נשים. אז צריך להבחין בין הטרדה לבין הלצה. הסברתי לה שאנו אמנם בני אדם עם היגיון אך משולבים בתוכנו יצרים. אם נחיה באשליות שאנו עשויים מחומר שכלתני בלבד, נחיה תמיד בתחושת קורבן שמנצלים אותנו ומטרידים אותנו וחייב לעשות הפרדה. אם הייתי מתרחקת מכל מקום עבודה רק בגלל שחשבתי שהמראה שלי הכריע, לא הייתי עובדת כלל. אמרתי לה שאני מודעת לעצמי, נראית טוב, מריחה טוב ומשתמשת בנשיות שלי ככוח. אבל, הדבר הכי חשוב, שגם אם היתה לי תחושה שהעסיקו אותי בגלל המראה שלי, אני תמיד תמיד עושה הכל כדי להוכיח שיש לי שכל במוח ולא המראה שלי מוביל לדברים. אני מביאה תוצאות. אל תשתמשי בנשיות שלך כחולשה - ההיפך, היא החוזק שלך - נצלי את זה. לטובה כמובן, לא לרעה.

אמרתי לה שעכשיו כשהיא פרקה אצלי את מה שישב לה על הלב, שתחשוב קצת על העניין ואם היא תרגיש שהיא בוחרת להציף את זה מול המנהל, היא מוזמנת בהחלט. זה עניין שלה ואני לא מתכוונת לעצור אותה.

מצד שני, אני הולכת לשים עין עליה.

הזהרתי אותה שיש עובד אחד (זה שסידר לי את התפקיד) שהוא מתנהג כמו גבר שלא ראה אישה מימיו והוא כנראה יזרוק לה מילים ויעיר הערות שלא יהיו במקום, רק כדי להצחיק ולא כדי לגרום נזק. הבהרתי לה שאני לגמרי מתעלמת ממנו כי אני יודעת שהוא בלתי מזיק והיא תצטרך לבחור להתייחס לזה כפי ראות עיניה.

כמו כן, אני מתכוונת להזהיר אותו שלא יעיז להעיר לה או לדבר איתה על דברים שלא קשורים לעבודה. הדבר האחרון שצריך הוא לחוצה שחושבת שכל מחמאה היא הטרדה מינית. יש גבול לכל תעלול.

אם לא הייתי מכירה את המנהל שלי ולא הייתי נוכחת בראיון העבודה ההוא, הייתי מסוגלת לחשוב שהוא העסיק אותה רק בגלל שהיא "נאה". מה שהיא לא, דרך אגב. היא נעימה לעין ולאוזן, היא מדברת באופן רהוט והיא עדינה כזאת. זה נחמד ויפה ואולי גם מתאים, אבל נאה? נסחף. הוא פשוט אדם נחמד מדי שניסה לפרגן לאדם הלא מתאים, לא באשמתו ולא באשמתה. אכן בהמון מקומות לא יאה לומר מילים כאלו.

לי היא לא הסתדרה בעין, אבל אני לא מנהלת הרבה זמן כך שלא התערבתי לו. אחרי הראיון שאלתי אותו: "אתה בטוח? כבר אתה שוקל בחיוב את העסקתה?"

"כן", הוא ענה לי "היא שונה בתכלית מכל הבנות שלך והיא נראית לי מתאימה וחוץ מזה, צריך להכשיר אותה מהר לפני שהילדונת של המנכ"ל תיעלם לנו ונישאר בלי פקידה חליפית". 

אוף. חוסר הביטחון שלה יפיל אותה או את אחד הגברים שלנו.

לכן לקחתי לי למשימה לחזק אותה ואולי היא גם תמצא חתן סוף סוף!

הביטוי שעולה לי בראש עכשיו: "מעז יצא מתוק".

זו המטרה שלי עכשיו.