פדיון נפש
יודעים מה זה?
גם אני לא ידעתי עד לפני כמה שבועות.
אחרי שהתחילו לי הכאבים בחזה ועשיתי את כל הבדיקות האפשריות בנושא (הכל תקין תודה לאל), אמא שלי צלצלה לדודה שלי וסיפרה לה.
הדודה מיד דיברה עם הרב והוא המליץ לעשות פדיון נפש.
אז שילמתי סכום לא גבוה, הפדיון נעשה ואני חייבת לומר שזה היה הדבר המוזר ביותר אך היעיל ביותר שעשיתי מימיי.
מאותו רגע ואילך, ולא, זה לא פסיכולוגי - נפרצו הסכרים.
נפרצו, נפתחו, הכישרון ה"תקוע" שלי יצא החוצה ממחבואו, החיבה והתשוקה לסדר וניקיון פתאום הוציאה ראשה מהארון שאליו דחפתי אותה, הכיף לעשות בשביל הילדים, המחשבה על האחר ולא רק על עצמי - הכל התפרץ החוצה בבת אחת.
ה"לא מאמינים" יאמרו, שטויות במיץ - הכל פסיכולוגי!
אני בעצמי לא האמנתי שזה יעשה משהו - אבל איך אני מסבירה לעצמי את השינוי פתאום?
יש לי כוחות. יש לי רצונות, שאיפות להמריא גבוה גבוה שלא היו אצלי המון זמן.
הרב שוחח איתי. בסופו של דבר. חיכיתי לשיחה הזו המון זמן.
נעלתי את עצמי בחדר כדי שהילדים לא יפריעו והקשבתי בשקיקה לדבריו.
"היו לך המון חסימות. היה עלייך המון המון עין רעה. הרגשת שאת מבולבלת, לא יודעת להחליט לכאן או לכאן, תקועה ולא החלטית. אבל מצד שני, אני רואה שאת כל הזמן מחייכת, לא משנה מה, את מחייכת, אפילו בשינה" ואני כאילו.....בהלם!
"מה עוד אתה רואה? יהיו לי עוד ילדים? מה עם בעלי?"
לא אספר לכם מה עוד הוא גילה לי, אבל מה שבטוח, הוא הותיר אותי המומה. לגמרי. ואמר דבר אחד שמחזק אותי.
"אל תחששי להצליח. אל תעצרי את עצמך. תשלבי את הידע בתכשיטנות ואת הידע בתפירה ועשי עם זה משהו. את תצליחי. תהיי בטוחה בכך. אני לא רואה שאת נופלת. רק אל תעצרי בגלל חששות".
וואו.
יותר מזה?
מה צריך יותר מזה בשביל להצליח? פאק!
ההרגשה מהממת ומסחררת.
עזבו את העובדה שתמיד חלמתי בגדול (מעצבת אופנה, מדאם ביז'ו וכל החארטה הצרפתי הזה), אבל מפה ועד ליישום? זה היה נראה לי מופרך ולא אמיתי.
הבעיה היא : כסף.
איך אני מייצרת כסף בשביל להתקדם?
אז התחלתי למכור חלק מהדברים שאצלי בבית, ריהוט וכאלה, יד שניה, רק כדי שיהיה כסף זמין ביד. מכרתי וקניתי בסכומים שהרווחתי, דברים שהייתי צריכה לבית. ממש נחמד ה"יד שנייה" הזה. נחמד ויעיל כלכלית.
בדים לתפירה אני משיגה מדודה של בעלי.
חוטים מאמא שלי ומהאיביי...בגרושים.
מחטים למכונה קיבלתי ירושה מהסבתא של בעלי שגם לה הייתה מכונה.
הכנתי לסבתא השניה של בעלי, תיק קטן לאירועים. שחור, מעור, הוספתי לו שרשרת מהתכשיטים (לתליה על הזרוע) ותפרתי תליון שרשרת מהמם משובץ אבנים על התפר של הסקוטש -לקישוט מירבי - יצא מרהיב ! והכל בגרושים של ממש. הרבה עבודה כי אני מתחילה, אבל שווה כל רגע.
אז יש לי את זה וזה נחמד - אבל אין לי כסף לזה וזה כבר פחות נחמד !
טיפים-מישהו? (חוץ מלמכור רהיטים ודברים כי כבר אין לי מה למכור)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא ללא הפסקה