הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אני חולה כבר כמה ימים ארוכים ולאף אחד לא אכפת.

כולם רעבים כל יום וצריכים שאכין להם אוכל - כל יום. מן הסתם.

אם אני לא מכינה, אין אוכל

זה מייאש ומעייף להיות אמא

זו שדואגת לאוכל, לכביסות, לנקיונות

ואם אני לא עושה, אף אחד לא עושה

החלטתי לנוח הערב

אמרתי להם שיכינו ארוחת ערב בעצמם

הם הסתכלו עליי כאילו נחתתי מהירח

"אבל מה נכין? אני לא יודע להכין אוכל" אמר לי בן ה 8 אוטוטו 9

"אוף, מה עכשיו להכין ארוחת ערב? אני רוצה לשחק במחשב. משעמם!" ענה לי בן ה 11

"אמא, אני רוצה מעדן" אמר לי הצוציק (היחיד שמספק אותו מעדן קטן וחמוד ואז לפני זמן השינה מחליט שהוא רעב מאוד!!).

בעלי טרם הגיע וכשיגיע גם הוא יהיה רעב

אולי נזמין פיצה? - בטח יציע

אבל הצוציק לא אוכל פיצה

ופיצה זה משמין ופחמימות מיותרות וכסף מיותר

אבל יודעים מה? לא אכפת לי

אני רוצה מנוחה ליום אחד. אני עדיין חולה לעזאזל!

לאף אחד לא אכפת?!