הבלוג של "אמא יש רק אחת"

בבוקר הגעתי למשרד ולפני שהתחלתי במרתון העבודה שלי, הדלקתי את היו-טיוב כדי לשמוע שירים ופתאום נתקלתי בסרטון שנקרא: "קירות שקופים - ההרצאה". הייתה שם תמונה של עין גדולה. השם עניין אותי, התמונה עוד יותר. מהסקרנות מצאתי את עצמי לוחצת על הלינק. התחילו לרוץ שברי קטעים מתוך הסרטון ועל מה מסופר ופתאום ראיתי את טל גלבוע - הכוהנת הגדולה של הטבעונות, או לפחות כך מחשיבים אותה. שברי הקטעים משכו אותי לראות עוד ועוד מהסרט ולאט לאט מצאתי את עצמי בתוך חצי שעה של סרטון עד שהחלטתי לבדוק מתי הוא מסתיים-בכל זאת, אני בעבודה. אורך הסרטון הוא שעה וארבעים דקות. "אבל אני צריכה לעבוד", חשבתי לעצמי. "אבל זה גם נראה כ"כ חשוב" השבתי לעצמי.

המשכתי לצפות בסרטון הארוך הזה. ללא הפרעות - זה היה מפתיע. לא הפריעו לי טלפונים, גם הבוס שלי לא הציק, אף אחד לא נכנס למשרד. מוזר. כאילו הייתי אמורה לצפות בזה דווקא היום.

אין מילים לתאר את התחושה שקיבלתי אחרי שצפיתי בסרטון הזה.

האדם שערך את הסרט עשה עבודה מצויינת (או שפשוט לא היה לי בכלל חשק לעבוד וזו היתה הבריחה המושלמת). 

הם הצליחו להעביר את המסר Loud & Clear.

עכשיו, נותרתי עם המסקנות שאני צריכה להסיק לעצמי. מבחינתי, אין לי בעיה להיות טבעונית. אני אוהבת ירקות, פירות, קישים, פשטידות, תבשילי ירקות, מרקים, מסוגלת לעבור לצד הזה בהחלט. אבל, ילדיי? בעלי? אין מצב! אם אין להם בשר או עוף/שניצל בצלחת, הם לא מרגישים שאכלו בכלל.

חיפשתי מתכונים שיתאימו לילדים, אבל הכל כ"כ צבעוני ומלא בפרטים קטנים, בירקות. הבנים שלי, כשאני מכינה להם קוסקוס, הם אוכלים קוסקוס רק עם מרק בלי ירק ובלי עשבי תיבול. מרק נקי. אז להכין מנה טבעונית מירקות ועשבים?? יאכלו אותי לפני שיתקרבו למנה כזו בכלל.

גיסי, הפך טבעוני מהרגע שבו צפה באח הגדול ו"התאהב" בגישתה של טל גלבוע. מאותו רגע ואילך הוא קרציה מהלכת. קורא לנו "רוצחים" בכל פעם שעושים על האש. מספק הרצאות בלתי פוסקות, חוזרות ונשנות בכל מפגש משפחתי (שזה כל שבוע בערך) על איך מתעללים בחיות ולמה זה לא בריא לאכול אותם. אשכרה כופה עלינו את הדעות הטבעוניות שלו ואת המחשבות שלו עלינו כקרניבורים. בעלי ואני לא סובלים אותו בגלל זה. אז זה יהיה מצחיק וגם מרגיז עבור בעלי אם אודיע לו בקול חוצות שאני רוצה לשנות את הרגלי האכילה שלנו בבית לקצת פחות קרניבורים.

בקיצור אני במצב לא נעים. 

אז החלטתי להתחיל בקטנה. בלי לחץ. 

אכין לעצמי מנות טבעוניות ובנוסף מנות רגילות עבורם ואולי יבקשו לטעום פה ושם.

לא אודיע לאף אחד על כוונותיי להיות טבעונית אך אוכל הרבה פחות בשר ועוף.....דגים ומוצרי חלב. אשלים את החוסרים בתוספי מזון ואקפיד על תזונה נכונה.

לאט לאט, אולי הילדים יורגלו לראות את המזונות החדשים בבית ואף לטעום.

אין לי ברירה. לא בכפייה - רק בחוכמה ילך איתם.